עיצוב פנים גופי תאורה

קשת האפשרויות בעיצוב גופי תאורה ביתיים נראית אינסופית, מבחינה טכנולוגית ויצירתית כאחד.
וכריבוי האפשרויות כן ריבוי הקטאלוגים בהישג יד, ומי שצריך לבחור בין הדגמים המוצעים עשוי לקבל 'סחרחורת אור', שתקשה על עצם הבחירה...

האם נבחר תאורה חללית, תאורה צמודת תקרה, משוקעת, צמודת קיר או תאורה הקורנת מכיוון הרצפה ?
ובין האפקטים הנילווים, האם נבחר תאורה על רקע מקורה בעץ, במתכת, בהשתקפות על זגוגית או על מראה ?
ונדרשת עוד בחירה, בין תאורה בעלת דרגות עמימות, לבין שימוש בהאלוגן או פלורוסנט, ממקור חשמלי או מגז.

הכל טוב ויפה. אבל טוב לחזור לשאלה הבסיסית - מה הפריט המתאים ביותר לתנאי הדירה הפרטית ? ובגבולות התנאים הפיזיים, מהי האוירה הרצויה לי בשימושים המגוונים של גופי תאורה? הגיוון מתפרס גם הוא על קני מידה שונים - החל בדרישות אסתטיות ועד לעיצוב תיפקודי - לקריאה, לארוח, להכנות במטבח, לפעילות שוטפת.


נחלק קודם כל את שני המצבים המתייחסים לתאורה

1. באור יום : ראוי לקלוט את אור השמש כבסיס לתפישת האור הביתי. במגמה זאת נדאג להרחבת הפתחים והחלונות, להכפלת האפקטים של האור הטבעי באמצעות הצללות, התאמת צבעי הזגוגיות, וילונות הנוחים להפשלה, או דרך צבעוניות מטאלית, אם היא תואמת את גווני חלל המגורים. סירוג החלון ביחידות גיאומטריות קטנות יוסיף הדגשים של קרני האור החודרות לבית
וכצעד נוסף בכיוון משחק הגומלין עם אור השמש יהוו כמובן הויטראז'ים - אם כתוצר אמנותי
ואם בהדבקת פוסטר ויטראז' צבעוני על חלקי הזגוגית.



2. תאורה לילית : בתוך שלל האפשרויות הטכנולוגיות ראוי לעשות שימוש חכם בשינוי דרגות העמימות למטרות הפעילות הביתית המגוונת, בין שעות הערב והלילה. שילוב טכנולוגיה תעשייתית עם יסודות קינטיים יכול להוות רהיט מעניין וגוף תאורה בו-זמנית. הפסלים 'מפזרי האור' של רבי האמנים הקינטיים (כגון האמן-המעצב לסלו מוהלי-נוג', מאסכולת הבאו-האוס), הם מופת להתייחסות בלתי חומרית, המנצלת חומרים פיזיים (זכוכית, רשת חוטי ברזל וחבלים) להנאה אמנותית ממשחקי האור וצללי הענק שהוא יוצר על התיקרה והקירות.


בצד העיצוב המעשי של גופי תאורה והתאמתם לחלל המגורים, מעניין לשלב פוסטרים של יצירות אמנות שהתגרו ביכולת לברוא תמונה קורנת באורם של כוכבי הקוסמוס, כגון עבודתו של אלכסנדר קולדר "כוכבים מרקדים" או של פול קלה - "בריאת גרמי השמיים". אמנים מסוג זה רצו לחבר בין האנרגיה הקוסמית לבין החיים לא מתוך דתיות אלא ברגישות מוגברת להרמוניה בין האדם לסביבתו החיצונית. האור, בין בצורותיו הכדוריות בין ברשת קרניו משפיע עלינו באופן דומה מתוך החלל החיצוני והפנימי.


--------------------------------------------------------------------------------

לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב - מחווה לרחובות פריז

האדריכל כמעצב האדם

במלאות 70 שנה למותו של מבקר האמנות הנודע ולטר בנימין (27 בספטמבר 1940, קטלוניה) ראוי להזכיר את תרומתו האדירה לקידום החשיבה האדריכלית בת זמננו. עבודתו על סמטאות פריז, המרוכזת בספר בשם זה, מאירה באור חדש הן את רחובות פריז שאותה הכתיר כ"בירת המאה ה-19", והן את התפקיד המיוחד שממלאת האדריכלות בעיצוב אופיים של בני האדם המסתופפים בין קורותיה.


עיקר תשומת לבו מתמקדת בבתי הקפה הפריזאים,
המקורים בזגוגיות ובמראות בצורה שמשפיעה על אורחי המקום (בייחוד הנשים) לשקוד על הופעה מטופחת, מכוח השתקפותם המתמדת בראי.

מבין מאות ה"פסאז'ים" של העיר נסקרו בספר כמאה במספר,
שאותם הכיר בנימין היטב מביקוריו הקבועים בבתי הקפה וכן משוטטות חופשית, שבה ראה גם שליחות היסטוריונית ממדרגה ראשונה.


בנימין הוא הראשון שתפש את הסגנון העירוני של הרחוב ה"חצרי" שהתפתח למבנה המדרחוב,
כמתחם אדריכלי מוגדר. במבט של סוציולוג גם הבחין במשמעות החברתית של ישיבה בצוותא במתחם הידידותי שמעניק חסות מפגעי האקלים ועם זאת איננו מסתגר מפני המרחב הציבורי: הודות לדופנותיה הפתוחים או השקופים של מרפסת הקפה מתקיים המגע בין הצופים מבפנים לבין העוברים ושבים בחוץ. הפתיחות הזאת של בני פריז מתלווה אליהם גם פנימה, כאשר מראות גדולות הקבועות מכל צד מרחיבות את חלל הפנים של המקום הקטן, ושוברות את קדרות הקירות האטומים.


מעצבי ומייסדי האדריכלות האורבאנית הזאת
(כגון הוסמאן, שחתך את שטח העיר בטורי בניינים מפינת הרחוב ועד סופו),
היקצו את המעברים במקורם למטרות המסחר המתפתח ותנועת הקונים הבלתי פוסקת בכל מזג אויר. אך הנראות ההדדית של הסחורה, הצרכנים ובעלי החנויות קיבלה ערך אסתטי מוסף, שהשפיע על ההווי החברתי התוסס בכיוון תרבותי מועצם.[לינק לויקיפדיה: הפסאז'ים_המקורים_של_פריז_ ]

אשר לולטר בנימין,
שתיעד בסגנון אמנותי את התרבות האדריכלית המתפתחת והעלה אותה על מפת ההגות המודרנית - תכניתו הגרנדיוזית לשחזר את פריז בספר נקטעה עם הכיבוש הנאצי, שבישר גם את סופו. בבריחתו דרומה הספיק לחצות את הפירנאים אך גם מעבר לגבול הקטלאני חש במלכודת הגסטאפו ושם קץ לחייו. מקום תחנתו האחרונה הונצח בידי דני קראוון באנדרטה מרהיבה מול הים הפתוח.
אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב .
קווים בנמל תל אביב
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב פנים התחדשות

קיימות כמה סיבות טובות לשקול עיצוב מחדש של חדר הילדים :-

לקראת סוף החופש הגדול עומד להשתנות הלוח היומי ואתו כל אביזרי החופשה - ציוד שחייה ; רהיטי אירוח - כסאות, מזרנים, כריות, שהפכו למיותרים לאחר שהחברים חזרו למקומם; שולחן עמוס במשחקים; תכולת הכונניות והמגירות. כל אלה עוברים בהכרח בדק בית עונתי.


- מהצד השני של לוח השנה (לקראת פתיחת שנת הלימודים) עומד על הפרק פן נוסף: לפני שחדר הילדים קולט את הספרים ואביזרי הלימוד החדשים, טוב להקדיש את תקופת הביניים ל"פינוי השולחן" תרתי משמע. גם לפנות מהשולחן ומחלל החדר את כל מה שלא רלוונטי לבאות, וגם לאוורר את ההרגשה, את ההרגלים שהשתרשו במהלך חודשיים חסרי מסגרת ממשית, ובכך לפנות את מצב הרוח החולף להתחדשות פנימית
- גורם חשוב, שהוא ייחודי לעיצוב חדר הילדים הוא כמובן עובדת גדילתם. בכל הנוגע להחלפת הלבוש, המידות, הטעם - אין צורך להכביר במלים: המציאות מדברת בעד עצמה, והקניות בפתח. ואם תרצו - גם כמויות המזון גדלות, ועמן ההכנות ושעות הבישול.ברם בשטח העיצוב, יש נטייה לדחות את הדבר כגורם לא דחוף ביותר. ואם החדר מיסודונעים ומושקע, על אחת כמה וכמה איש אינו בהול על שינוי בעיצוב הפנים.


האמת היא שעיצוב מחדש של חדר הילדים הוא צו השעה, והזדמנות טובה מאין כמוה להשפיע על עיצוב האישיות של הילד. העיצוב הסביבתי משפיע בדרך עקיפה אך בעלת משמעות על התנהלות הנער הצעיר.
הסדר והניקיון כשלעצמם,
מיטיבים ככל שיהיו,
עדיין אינם מחנכים בהכרח להתנהלות מסודרת.
העיצוב מעניק את הערך המוסף הדרוש להבלטת ערכו של הסדר: הארגון האמנותי, ההרמוניה ההולמת בין רכיבי חלל הפנים לבין עצמם, הם המושרשים בעומק הזיכרון כמקור לאיזון פנימי.


הטעמים מתחלפים מדור לדור ומאופנה לאופנה, ויש לאפשר לילדים - הדיירים שיתוף בקביעת הצבעים, המיקום ובחירת הפריטים הנחוצים להם. עצם העניין שמתעורר בילדים בחידוש פני החדר יבטיח בהמשך יחס אכפתי ורצוני. המבוגר - הורה או מעצב מקצועי יכול לספק הדרכה, דגמים, חומרי מחזור ידידותיים לסביבה ולבריאות. על פי גילו של הילד רצוי ביותר למצוא את הדרך לשתפו בצד המעשי של השיפוץ.
יהיה זה זימון מוצלח לפעילות מתחדשת בימים של שלהי החופשה.

אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב .
קווים בנמל תל אביב
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב פנים - בית ספר ידידותי

העיצוב ואופנותיו יכולים למלא תפקיד חינוכי ממדרגה ראשונה.לכל אורך ההסטוריה ניתן להבחין בזיקה בין תפישת העולם לבין אדריכלות. בתחום החינוך, מבנה המוסד של בית הספר, ובייחוד המראה של כיתת הלימוד, משקפים את הקו המנחה בשיטות החינוך המועדפות. אם לאורך מאות שנים נהגו באירופה להשתמש למשל בשולחנות כתיבה צמודי כסאות, המבנה הכובל שיקף את משמעת הברזל השלטת בחינוך השמרני: הצמצום בחופש התנועה של הילד הוא תוצאה פיזית של צמצום החופש במשמעותו הרחבה. העמדה שממנה משמיע המורה את תורתו גם היא משתקפת בגורם של עיצוב פנים: הגבהת הקאתדרה, שלכאורה מאפשרת התרכזות בדברי המורה, משדרת למעשה את עליונותה הבלתי מעורערת של הסמכות, כחלק מתפישת המשטר הדכאנית.


היו גם צורות אחרות בתחום סידור כתת הלימוד. ה"חדר" היהודי, שבו התלמידים יושבים סביב שולחן מרכזי תאם את היחס החובק שהצטיינה בו המשפחה היהודית הן כלפי בניה והן כלפי חומר ההוראה - התורה - כאמת חינוכית בעלת חשיבות עליונה.כמדגם נוסף למבנים המגוונים ישמשו המבנים שהוצעו בשיטות החינוך הפתוח - סאמרהיל בלונדון ובתי הספר ע"ש פראנה
(ECOLE FREINET) בצרפת, בעשורים האחרונים. ההתפרשות בקבוצות למידה כללה פינות לישיבה נוחה, שטיחים, כריות ומושבים ידידותיים, שמאפשרים תנועה יחסית ומונעים נזקי הישיבה ה"מאובנת" והפסיבית, שעות על שעות, בבית ספר רגיל.ברור כי עיצוב פנים מסוג זה הוא הבסיס המקדם אקטיביות, לאו דווקא מן הבחינה הפיזית אלא בתחום הפסיכולוגי, עת הלמידה לא כרוכה בלחץ גופני ובשיטות דיכוי.



לימודי עיצוב יכולה לתת אותותיה בפיתוח עצמאות הילד, באוירה יצירתית ובטיפוח האמון החברתי.

זום אין - אקירוס וצייריו

זום אין - איקארוס וצייריו

אם נערוך חתך פאנורמי של הידועים באמנים אשר השתמשו במוטיב איקרוס, נגלה שהמיתוס מפורק לכמה מרכיבים. כל אמן בחר לו קטע מתוך העלילה עוצרת הנשימה והקדיש לה תשומת לב כמיטב סגנונו הטיפוסי.
נעקוב אחר הקו העלילתי של האגדה המפורסמת כפי שהשתקפה באמנות הדורות. במיתולוגיה המסופרת בידי אובידיוס, מדובר על "חלוץ התעופה" דדלוס, שנמלט עם בנו איקרוס מהמבוך שבו היו כלואים באי כרתים, בעזרת כנפיים שהדביק האמן מנוצות של ציפורים. הבן מגביה עוף חרף אזהרות אביו, ואכן מגע קרני השמש ממיס את הדונג בכנפיו והא צולל לים איקאריה

(בצפון הים האגאי).קאנובה, פסל איטלקי מהמאה ה-18 מצייר את השלב ההתחלתי.

האב דדאלוס חובק את כתפי הנער, כנראה כדי לשכנעו בדרכי נועם להשתתף במשימה. הבן, עדיין ילד, מפנה לעומת זאת את ראשו הצידה, כמי שמוחה, ולו בניע-גוף קצר, על דבר שניכפה עליו. כל העתיד הגורלי והטראגי מקופל בתנועה הזאת, כאילו הכיר הבן לא רק במופרכות של התכנית הגרנדיוזית אלא גם בעכבה הפנימית האישית שלו. מאוחר יותר, בגבהי השמיים, עכבה זו עשוייה להשתחרר באופן קיצוני כאשר יפר את האיסור מצד האב להתקרב לשמש. בן רגע הופך אותו נער ביישן וכנוע לכאורה לסמל המרדנות ושכרון החופש... והיו לו ודאי כמה רגעי אושר, לפני שנחרכו כנפיו.

ללא מלים מוטלת האשמה על כתפי האב, הדור המבוגר שאינו רגיש לתחושות הפנימיות של הנעורים.
סאראצאני מצייר בצורה אקספרסיוניסטית ביותר את המעוף עצמו, מעל האי הפרוש למטה והאוקיאנוס המתרחק. השמיים "תפושים" על ידי שני הגופים האנושיים והבשרניים, רגע לפני האסון. האב דואה עם מוטת כנפיו האדירה, בלי להזכיר במאומה מעוף של ציפור כלשהי, כי גופו מוחשי, שרירי וכבד, וארציותו מגבירה את הפלא שבמראה אדם מעופף. מראה הבן דומה, אך בהבדל קטן, אחת מכנפיו מתחילה להתפרק, והצייר עצר אם כך את הרגע שבו בהכרח תגיע הנפילה והצלילה המואצת כלפי מטה, אל תוך האוקיאנוס המתקרב. הנקודה המעניינת ביותר בציור היא תנועת הסבת הראש אחורנית, מצד האב.

לא די שהפר את הצורה האווירודינמית... הדרושה למכאניות של התעופה, אלא שבשנייה זו הבין את המשמעות הטרגית של כשלונו, הפעם בלי יכולת להושיע, בשום תחבולה שהיא.

ברויגל התקדם הלאה בקו העלילתי. הפרספקטיבה הידועה של הצייר שימשה אותו בעבודה זו כדי להביע את אכזבתו מאטימותם של בני האדם "המסודרים" - אדישותם לערכי היופי, התעוזה והמאבק בסבל. האיכר המצוייד היטב במעגל הקדמי עוסק בחרישה יסודית ובתחושת ביטחון בעתידו. הדייג בשורה מתחת, גם הוא מתמקד בעיסוקו מתוך סבלנות מוצקה ומחוסרת דאגות. הספינה במרחב המים שטה לה לדרכה, עמוסת סחורות וצמודה למסלולה המסחרי הקבוע. רק גופתו של איקרוס, ששקועה כבר בחציה במים, צונחת לה בודדה ובלתי מובחנת, כשרגליו עד מפשעתו עוד מגיחים לאויר העולם בפרפור אחרון.

ציורו של מאטיס קרוב מכולם לסגנון המופשט. האקספרסיוניזם מובע בצבעי כחול ואדום עזים, כאשר צלליתו של איקארוס דואה ללא כיוון ברחבי השמיים, ונקודת הלב האדומה לוהטת כשמש. נראה כי איקרוס בצורתו הבלתי ברורה מביע יותר מהאחרים את חוסר הכיוון שהגיע אליו האדם המודרני, השואף לגבהים אך בלתי מצוייד בחוסן הפנימי התואם את קצב הקידמה.


לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , אמנות ועוד -
חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/
למאמרים נוספים על אמנים / זרמים ואמנות בלינק הבא

עיצוב ופרזנטציה

עיצוב ופרזנטציהה

פרזנטציה היא מעין עיצוב בתלת-מימד, בגבולות הזמן והמקום המוקצבים לאירוע.במישור התרבותי אנו נמצאים כיום בעולם פוסט מודרני, שבו נחצים במכוון הגבולות בין ז'אנר אחד למישנהו. למשל, מה שהופרד בעבר בין תחום הפיסול לציור, כבר התמזג לתוך מסגרת אחת. אנו מכירים את הקולאז', שהתפתח לכדי הדבקת עצמים תלת-ממדיים על משטח מצוייר, וכן להוספת כיתוביות בצורת ציטוט לירי לתוך שטח הציור, הפסל, והצילום. העירוב משתקף בבירור במיצגים מעולם הוידיאו-ארט.

למעשה חלים קשרי-הגומלין הללו גם על הפרזנטציה, שמשלבת אלמנטים של הרצאת דברים עם המחשה בתמונה או במצגת. אך הרבה מן האפקט מועשר בעיצוב הסביבתי של ה- ''show וראוי לשים דגש על עיצוב פנים של המיתחם.
המינון בין מרכיבי הפרזנטציה הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה. אם המגיש עצמו הצטייד במצגת - שילוב מוצלח לכל הדעות - ראוי לפנות מראש דרכי גישה לחיבורים האלקטרוניים ולא להיתלות במצגת 'שתעשה את העבודה'...

עיצוב חלל ההתכנסות הוא היבט חשוב בפרזנטציה.
עיצוב הרקע הוא בגדר תפאורה המותאמת לנושא, ותורמת לריכוז המבט אל עבר במת ההגשה.
פעלולים טכנולוגיים במינון הנכון יכולים לשדרג את הגורם החדשני שהפרזנטציה מעוניינת להדגיש.
לעיצוב עמדת המרצה, המגיש מופע עכשווי, יש השפעה כפולה ומכופלת על הצופים, כמאתגר אינטראקציה בינם לבין המנחה.

למשל - מחיצות ניידות שעליהן מוקרנת בהגדלה תמונת נוף אופיינית או מפת האזור שעליו מדובר בנושא,
או לחילופין טבלה או תרשים קבוע הממחיש את ההסבר המילולי, מאפשרות מראה פאנורמי שניתן לחזור אליו בכל שלב של ההרצאה. המחיצות עצמן עשויות להתחלף בפרקי זמן מוגדרים במהלך ההגשה, ולהשתלב עם שקופיות המצגת, שגלילתן אחת לאחת מספקת את המידגמים הפרטניים לכל סעיף. עיצוב השולחן, המפה, הצבת הפריט האסתטי או הסמלי שיאפיין את הנושא (דגם בנייה, מכשיר חדשני, מותג מעניין) תומכים מצידם במסגרת הדקורטיבית ההולמת את המעמד.

כמו-כן כדאי לרהט את עמדת ההגשה כיד הדמיון, אם בהצבת כורסה ביתית ושולחן תה נייד עם תיקרובת טעימה, כפרטים שנועדו "לשבור את הקיר הרביעי" בין העמדה לקהל, ובכך לעודד אינטראקציה עם הקהל, בשלב הדיון והתגובות). חשוב שבפרזנטציה המנחה עצמו ישדר הרגשת נינוחות וקלילות, ולשם כך האוירה הביתית של עיצוב פנים אסתטי תתפקד כמשוב מסייע.

כמובן שניתן לבחור את הטעם המתאים מתוך קשת הסגנונות הרחבה, בין המראה הנועז (קיר צבוע אדום, פרגוד אוריינטלי) לבין העיצוב הרך (או המראה ה'ניו-אייג'י') - תלוי בשכבת הגיל או בפלח החברתי של קהל היעד.כל פעלול אלקטרוני או קרן לייזר ססגונית המפלחת את החלל ברגעים המחושבים מראש, טובים לשבירת הרצף המכביד, ותורמים לאנרגיה ולעניין בלי לפגום באמת בריכוז.

על מעצב הפרזנטציה מוטל אפוא לתכנן את האירוע בכמה רבדים :- לבחור את הזווית הטובה ביותר לצפייה מכיוון הקהל, כגון לחשב מהו המרחק מהמגיש, בהתאם לאוירה הרצויה - במעגל 'אינטימי' או ברדיוס רחב- למקם את המגיש בנקודת ניראות טובה, מכל זוית באולם, כולל סידורי תאורה- לבחור סגנון עיצוב ל'תפאורת הרקע', בצבעים מרשימים או ברמז עיטורי- לספק מושבים נוחים , בצורה מידתית, כדי לשמור על העירנות ורמת הקליטה של הנאספים
המכלול המטופח, העוטף את המשתתפים, יכול לפתח הרגשת השתייכות ולהפוך את המקום למוקד משיכה למפגשים נוספים.

לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/
למאמרים על אמנים / זרמים ואמנות בלינק הבא

עיצוב פסח אלטרנטיבי

סדר פסח המסורתי מעוצב כדבעי,
בכל בית לפי טעמיו מנהגי עדתו. גם הסדר ההמוני, בקיבוצים, במסעדות, במלונות ובאולם אירועים התגבש כטקס קבוע,
המשתית את היצירתיות על סמלי המסורת.יחד עם זאת עולה הצורך לעצב את האירוע מתוך תפישה חדשנית,
כיוון שלב לבו של החג הוא התחדשות אביבית ויציאה לחירות, כפי שמספרים שמותיו: חג האביב וחג החירות.
במה יכולה להתבטא חירות המעצב,
אם יבחר לשלב במסגרת הטקסית את הזיקה לאביב ולטבע עם ערכי אדריכלות ירוקה, כמתבקש בימינו ?המקורות משופעים בסמלי יסוד שניתן להתאים לעיצוב מעודכן של סביבת האירוע.

בהפקה של עיצוב פנים אפשר להשתמש בחומרי מיחזור בצבעים מתכלים וכן בכמה חמרי גלם טבעיים:- לעטוף את קירות המעברים בלוחות מחומר שקוף בצבע כחול, שיזכיר את הים שנחצה למעבר בני ישראל היוצאים ממצרים- להציב פינה בדמות מבנה חלקי העשוי לבני בוץ מחוזקים בתבן, כהמחשה לבנייה המדברית של ערי מצריים בידי העבדים העיבריים.- לעטר את הפתחים בסמלים יהודיים ובקמיעות, כגון עדיי מגן דוד, ריקועי החמסה או חצי פרסה, כתזכורת לאות החסינות של
בתי העיברים (כנגד מכת הבכורות)- לפזר פינות תאורה דמויי נרות, להמחשת מכת החושך, וכן למנהג המסורתי לקרוא בהגדה של פסח לתוך הלילה
(עד "קריאת שמע של שחרית")

ראוי להדגיש את עיצוב כלי השולחן ואביזריו מחומרים ממוחזרים, החל במיכלי נצרים ועד למפות מסיבים מתכלים, כסמלים שיחזקו את הקו המרכזי של החג: הארעיות, המעבר הגמיש ממקום למקום, העזיבה הקלה של מגורי הקבע ושל הנכסים הבטוחים, הכרוכים בשיעבוד גופני ונפשי.

האיחוד המשפחתי במסורת החג, סביב הארוחה המשלבת ערכי תרבות וקולינאריות, יכול להתרענן בכיוון הקיימות הנעימה. אולי היווה המנהג של ההסבה סביב השולחן חלק מהרגשת הנינוחות של המשתתפים באירוע, במהלך ערב שלם, שעשוי לייגע יותר מהמצופה בארוחה רגילה. לכך דאגה ההגדה של פסח, במעין 'הוראות עיצוב' הכלולות בטקס ההסבה לשולחן.
כורסאות, ספות, מושבים רחבים בריפוד כרים רכים ימחישו בצורה הולמת את הרעיון להסב בנוח,
כמומלץ בקושיה הרביעית של 'מה נשתנה':שבכל הלילות אנו סועדים בין יושבים ובין מסוביןהלילה הזה, הלילה הזה - כולנו מסובין
לאתר החדש של מכון קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב אביבי

עיצוב אביביהכרזת תחילת האביב ב-21 למרץ אינה מקרית, לפחות בארצנו.אף אם לא הספקנו לרענן את כל בגדי החורף, בשל מיעוט הגשמים, סימני האביב - הפריחה, החום, הרצון לטייל, בהחלט כבר דורשים היערכות מחודשת.


מה קורה בתוך הבית, עיצוב פנים לאור התנועה הפנימית, המתנהלת במקביל לקצב הטבע ? אם הזכרנו את הנטייה לשאוף את אויר החוץ, ראוי לפוגג את המראה ה'מכורבל' המוקרן מכורסאות מרופדות או מריהוט צפוף, מראה שהלם את השהייה הממושכת יחסית בין כתלי הבית.
צביעה בהירה, ריהוט קל וריבוי מירווחים ריקים בחלל המגורים, הם המאפיינים שיתאימו למנטאליות התקופתית, הממירה התכנסות בדלת אמות ביציאה ובזיקה החוצה, לריחות החוץ הנעימים.
כמובן שסדר היום השגרתי, בייחוד בהוויה העירונית, אינו כפוף לחילופי העונות הטבעיים. לפיכך ניתן לסמל את רגשותינו בעיטורים קלילים בתוך חלל המגורים, החל בוילון שקוף או חלונות הנפתחים לרווחה וכלה בהעמדת כדי מים מסוגננים על השולחן ובפינות החדר בעיצוב החלל , עיצוב פנים..

מעל ומעבר להסתגלות המיידית והספונטאנית יש מקום רב לעיצוב האמנותי המובהק. מאז ומתמיד ההיבט האמנותי תפש מקום חשוב ביחסי הגומלין בין האדם להתרחשות העונתית. אם האמנות העתיקה שיקפה בדרכיה את ההתעוררות של כוחות הפריון והתחייה, היא נענתה לגורם הסובלימציה העומד בבסיס התרבות האנושית. ציוריו של בוטיצ'לי (ונוס, פרימוורה), עם פרוץ הרנסנס, מחדשים את פולחני הפריון מן העולם הפאגני באמצעות דמויות נשים הרות, כמשתקף מבעד לשמלותיהן הפרחוניות.אכן, פוסטר של הפרימוורה עשוי עדיין לבטא את המשיכה לפולחן האביב הניזכר.
המעבר מן היצרים הבסיסיים לביטוי יצירתי מעודן הוא אתגר תרבותי מן המעלה הראשונה.בהווי האקטואלי - המרוחק מתפישת הטבע כפעימה אנושית ישירה - עצם החזרה המודעת לשימור האקולוגי היא המשך עקיף לרצון להתאחד עם הטבע. לכן השקעה יצירתית בעיצוב ממוחזר, בריהוט מחומרים מתכלים כגון כורסאות נצרים, מחיצות העשויות סיבים ידידותיים לסביבה, שולחנות זכוכית (כדוגמה לחומר בלתי מזהם) יהוו צעד משמעותי בשיקום יחסי הגומלין עם הטבע.
לאתר החדש של מכון קווים - http://www.cavim.co.il/

תל אביב העתידנית

עיצוב - תל אביב עתידניתלרגל 100 שנה לעיר תל אביב-יפו יוצג יריד עתידני: איך תראה העיר בעוד מאה שנה ?
האתגר היצירתי מזמין מעצבים מתחומי אדריכלות וטכנולוגיה כאחד, בלי לשכוח כמובן את הפן של אדריכלות ירוקה.תכנון ערים בימינו דורש אדריכלות רב-תיפקודית. הקשר המתהדק בין המרכז לסביבתו הקרובה והבין- עירונית נרקם לנגד עינינו במחלפי האוטוסטרדה שנעשו זה מכבר לתמונת העולם המודרני. נראה כי במהרה גם תל-אביב תהפוך לתל-סביב.
לכל מי שעיניו בראשו מזדקרת המציאות הבעייתית של העיר המשמרת את תדמיתה הריכוזית, בעוד שבפועל היא הולכת ומספחת אליה את כל מה שנחשב עד אתמול כפריפריה. כך גם ערי מחוז אחרות מגלמות את המושג "עיר ואם בישראל", כאשר בזכות תחבורה אחידה מתקצר המרחק בין המטרופולין לבין "בנותיה".
ברם הפתרונות הטכניים, המגובים במניעים כלכליים, נוגסים בשטחי ארץ ניכרים, והחשש הגדול הוא שמי ש"שם מדבר לאגם מים", כחזון המקורי, יהפוך את השדות הירוקים ושטחי הביניים לחגורת בטון וברזל.
הכרח המציאות מכתיב אפוא תכנון שמודע להשלכות ההרסניות, בכמה תחומים במקביל. החל בזיהום הסביבתי, שאינו מכיר בגבולות מוניציפליים וכלה בתופעה של נהירת כוח אדם אל המרכז, הכרוכה בתחבורה מסועפת. הבעיות המתעוררות ביחס לאיכות הסביבה מחייבות היערכות מיידית, אפילו ברמת החירום.
אנשי חזון, כאן וברחבי העולם, שוקלים הצעות שנראות כפנטסטיות במבט ראשון,
כגון הרחבת העיר לכיוון הים.


מדובר בראש וראשונה בערוצי התחבורה, כדוגמת תכנית רוטרדאם, שעתידה לתעל מנהרות למעבר מתחת למים, ולקשר באמצעות אדריכלות אמפיבית בין חלקיה הפנימיים של המדינה, שתתרחב ליעדי החוץ. השרוול הימי יאפשר מרחב נשימה תרתי משמע לשטחים היבשתיים העמוסים.
רעיון "העיר הצפה" או "עיר מתחת למים" (AQUAPOLIS) נוסה בטוקיו ובמדגמי אדריכלות מודרנית בתערוכות בין-לאומיות. מיזמי התחבורה התת-ימית נערכים במקביל לנסיונות ירוקים נוספים. מבין הפתרונות ה"פנטסטיים" לבעיות החנייה הקריטיות נמצא רעיונות כגון גשרי-על שימשו כפלטפורמות עיליות וכגון הפרוייקט העתידני של מעליות לרכב הפרטי שיחנה בתוך הדירה, בקומפלקס הבנייה הרב-קומתית.
נראה כי אנו עומדים על סף עידן האוטופיה בנושא תכנון אדריכלות בלתי קונוונציונלית, המשולבת בהכרח עם הנושאים הירוקים השולטים כיום בכיפה.

אין פלא בכך שההשראה למיזמים החדשניים מגיעה בין היתר מהספרות הבדיונית, כדוגמת יצירותיו הפנטסטיות ביותר של ז'ול וורן, שהפכו זה מכבר לחלק מהתפישה הביצועית, למעט עלילת האימה הנילווית לסיפור הבדיוני...השילוב השמח בין אילוצים מעשיים לבין מעוף הדמיון היה ויהיה תמיד מקור יצירתי לחידוש פני התרבות ופני הנוף. המיזמים האקטואליים לשימור שכונות ייחודיות בתל-אביב, "העיר הלבנה" (שהוכרה על ידי אונסקו כאזור שימור בין לאומי), אינם מתנגשים עם פיתוח אזורי אדריכלות פוסט מודרנית.
התזכורת האסתטית של מבני הבאו-האוס ברחוב ביאליק יכולה לדרבן מעצבים עתידניים להקפיד על רמת עיצוב נאותה, בצד פתרונות מעשיים שהם פרי אילוצים כלכליים ופלאי הטכנולוגיה המתקדמת.

לאתר החדש של מכון קווים -
http://www.cavim.co.il/

מבט על יצירה ...

אמנים מדברים על אמנים , מאמרים ונקודות מבט מענינות על אמנים שונים ....


לינק ....
הפיסול הרזה ..

טולוז לטרק ...

מי אתה גוגן ?

עיצוב צבעים שמחים

רוי ליכטנשטיין

חזרה לשורשים

החיקוי האמנותי

עיצוב 2009

חגיגות השנה האזרחית החדשה 2009 התרחשו בשבועות האחרונים ,
וההתרגשות היא נחלת הכול, בלי הבדל גזע ודת: הדבר נובע מההרגשה ש'פותחים דף חדש', ולכבוד השנה החדשה , התקווה לטוב מרימה ראש.
איך תתבטא ההרגשה הזאת בתחום העיצוב ?
לתהפוכות של העשור הנוכחי יש השלכות בקנה מידה עולמי.
והן משפיעות בהכרח על תפישת העולם בתחומי התרבות, האמנות והעיצוב. הזעזועים הגדולים(קריסת מגדלי התאומים, אסון הצונאמי, ולאחרונה - קריסת הבורסה)עשויים להשפיע על יחסנו למיגון, לבטיחות, לחיסכון במשאבים.
יחד עם זאת, אולי כבר נאמר הכול על ערעור הביטחון בנכסי צאן ברזל מן העבר.
נכון שתמונת ה"גרניקה" של פיקסו עדיין בכוחה לשקף תמונות אקטואליות של הרס אבל הטלוויזיה כיום מספיקה לחשיפת המראה המצער לעיני כל.
לעומת זאת העולם יכול להתיר לעצמו יתר אופטימיות מאז המחאה של פיקאסו (1936).

כיום ייתכן שהאמנות עצמה תוכל להשיב על מכונו את האמון בסדר הטוב,
ולהוביל בכלי הביטוי שבידה את הכמיהה ליופי, לקראת קיימות נעימה.
גל השמחה במעבר לשנה האזרחית החדשה יכול לעורר לחשיבה רעננה בתחום העיצוב.החיבור בין עיצוב וטכנולוגיה היה טבעי בתקופות הקלאסיות. האסתטיקה ההנדסית (יחס הזהב בין הבסיס לגובה), הבנייה בקשתות, ואף המעבר לשלד הפלדה בבנייה המודרנית, היו תוצר של הקשר ההדדי בין מעוף הדמיון לכלי הביצוע. ייתכן כי היכולת לשלב טכנולוגיה מתקדמת בתחום העיצוב בימינו תביאלהיערכות מחודשת בענף.
צבעים בהירים,
סימטריה בצורות ופשטות בקווים יכולים בקלות להקרין רגיעה על הסביבה האנושית.
וכיום הנגישות לצבעים טבעיים, ולטכניקת צביעה עמידה קלה יותר מתמיד.

בחג הבינלאומי הזה, המאופיין בשפע מתנות, תהיה זו מתנת חג טובה מאין כמוה לעצב את חלל המגורים בצבעים נעימים לעין ובליל החג למקד את שבעת צבעי הקשת בזגוגיות ובגופי התאורה.
לאתר החדש של מכון קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב מול הישרדות

עיצוב מול הישרדות

עם חידוש סדרות הריאליטי בטלוויזיה היינו עדים לתנועות מחאה מצד מייצגי "התכניות האיכותיות".למעשה התכנית 'הישרדות' אינה בת-תחרות עם עולם התרבות והאמנות אלא חומר גלם ליצירה האמנותית.

מאז ומתמיד האמנות במיטבה נועדה לחקות את המציאות, ובכלים שלה. כלי העיצוב הם שמעבירים את הערכים היקרים ללבם של קובעי הטעם. לעומת זאת ההפגנות עלולות לטשטש את הגבול בין מושא המחאה (זכייני ערוץ הטלוויזיה) לבין "האמנים השורדים" וליצור עימות מיותר בין "הנבחרים בעיני עצמם" לבין הטעם הציבורי המנצח.
דוגמה טובה להשפעה בדרך האמנותית הוא אנדי וורהול, צייר הצמרת של תנועת הפופ: ציוריו שמשכפלים קופסאות שימורים, שטרות ירוקים, ו"להבדיל" - את הפורטרט המשוכפל של מרלין מונרו, קבעו טעם חדש באמנות. מה שנחשב באמצע המאה ה-20 כפרובוקציה התקבל בסופו של ויכוח כמחאה אמנותית על השתלטות פס הייצור ועל המרכזיות המוגזמת של הכסף בחיינו. המסר עבר אם כך דרך הכלים האמנותיים, ובו זמנית הוריד את האמנות ממגדל השן המתנשא אל חומרי הסביבה הקרובה והמובנת.

מה מספרת לנו הפופולאריות הרבה של סדרות הריאליטי ?נראה שהעולם צמא לסגנון הריאליסטי, שהלך ונדחק בפני האמנות 'המתוחכמת', לרוב בלתי מובנת, ובסופו של חשבון צורה שמיצתה את עצמה. נראה שצו השעה הוא להוציא את פיקאסו לחופשה לטובת הפלישה של חומרי החיים הפשוטים, המוחשיים, הנראים לעין, בשפה המובנת לכל, ובעיקר בלא התנשאות.
הקהל מתעניין במראה העצמית שמשקפת את המציאות 'כפי שהיא', בלי כחל ושרק, מאפייניו הטיפוסיים של הסגנון הריאליסטי.
במקביל, המצב האקטואלי קורא להכרה בסיסית של האמנות המודעת לעצמה ולמטרותיה. שאלה זו העסיקה מחזאים, משוררים ונציגי האמנות הפלאסטית לכל אורך המאה הקודמת, החל במאגריט לכלה באשר. המחזאי הרולד פינטר,זכיין הנובל לשנת 2005, (שנפטר השבוע) לגלג, באמצעות תיאטרון האבסורד, על מוסכמות תקשורת וכללי כתיבה שאבד עליהן הכלח. כך במקומותינו גם חנוך לוין, שם לצחוק את כל הפרות הקדושות בחיינו התרבותיים והמוסריים.

אולי הגיע הרגע להחזיר לריאליזם את מעמדו המבוקש. לעצב עם פחות תחכום ויותר ממשות, 'בגובה העיניים', ביחסי גדלים שהאדם הסכין להם, כמו בתכניות הריאליטי. לשם כך אין צורך בהכרח להתחרות עם המצלמה. לאחר הניסיון הבלתי- ריאליסטי בעליל להציב אטב ענקי באמצע כיכר או להעמיד שולחן על רגל אחת בחלל המגורים, מוצע בפני המעצב האתגר למצוא את הסגנון הפשוט, הבלתי מעושה - ובכל זאת לשקוד על הטעם האמנותי של המכלול. פיזור מראות על קירות חלל המגורים, או עיצוב החלל, המחיצות והקירות בחומרים שקופים יכול לספק את כמיהתנו לנראות הריאלית של שטף החיים הטבעי.

האתר החדש של מכון קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב - אח גדול

עיצוב - המירשם לאח הגדולחרף שלל הביקורות על התכנית בולט הייתרון החומרי שמושך אליו המוני צופים אכולי קנאה. מי לא היה חולם להתגורר בחוילת פאר, ולו גם למשך מאה ימים, ועוד לזכות במליון בסופם ! הרי הצרות והסיכסוכים הם מנת חלקם של המשתתפים ולא באמת של הצופה...
המבנה הקבוע מעוצב בקוים אסתטיים בכל פינה של המיתחם,
החל בעיצוב פינות החמד של הגינה ועד החדרים הפנימיים כולל חדרי המיטות והאמבטיה. ההצצה בהתנהלותם המביכה של חברי הקבוצה קשורה ללא הפרד בהנאה מצורתם של החדרים, שבזכות המצלמה הופכים את הבית הסגור למיצג פתוח.איך ניתן להתאים את עיצוב הבית לקווי היסוד של הז'אנר המנצח' ?

תפוצה של 70 מדינות ברחבי העולם שקהלן לכוד בתכניות ה-tv reality אומרת דרשני.
אכן, התכנית פועלת על פי מירשם בדוק המתבסס על צירוף כמה מיתוסים תחת קורת גג אחת.
1. בראש וראשונה הסיוט העולמי של "עינו של האח הגדול פקוחה"- פרי דמיונו של אורוול ברומן העתידני - 1984,
ינוצל לקיבוע מראות ומצלמות בכל רחבי הבית. מראות מעוותות (להגדלה או להנמכה) יהוו חלק מהותי במעקב אחר שרשרת התגובות הספונטניות של המשתתפים, בין בהופעת יחיד ובין בזוגות או בקבוצה. הטריגר החזותי יכול לפתור חלק מבעיית הצפייה ב"כלום", כאותם רגעים מתיםוחסרי השראה, המקוממים אפילו את הצופים המושבעים.
באותה שנה, ב-1984, העולם ציפה בדריכות להתגשמות חזון העתיד, כאילו דובר בנבואה (הספר פורסם ב1948). וכאשר הכל עבר בשלום... עדיין הדי הספר שימשו לאזהרה מפני השתלטות הטכנולוגיה על חיינו הפרטיים. עיקר ההתמקדות הופנתה לפחדים מהעין הצופיה ממסך הטלויזיה - telescreen - (כפי שהמכשיר המותקן בחדרו של וינסטון מכונה בספר). פחדים אלה ארבו לפיתחה של המדיה, כביכול הטלויזיה מכשירה את הקרקע למשטר טוטאליטרי. בזיקה ישירה ליסוד מרכזי מסוג זה ראוי לשלב בכל פינה מסך פלאזמה המקרין מיצג קינטי של עין מתבוננת, בתנועת מעקב ובשלל תחבולות, בהשראתם של אמנים מובילים ששמו את העין במרכז עבודותיהם (סלוודור דאלי, מאגריט, אשר).

2. "מה תיבחר לקחת אתך לאי בודד ?" השאלה הנצחית מגרה מחדש את הדמיון הפופולארי ומהווה אבן בוחן סמלית לערכים היקרים לך ביותר. גם השאלה התואמת: "את מי היית בוחר לקחת אתך לאי בודד?" מקבלת נופך מוחשי, שנילווה לו רגש הזדהות חזק. בסידרה "האח הגדול" השאלה האישית עוברת הסבה: הצופה שם את עצמו במקומן של הנפשות הפועלות, שעושות לו את העבודה...

3.על גבול ה"קאתארזיס". הפורקן המופק מצפייה בגורלן של הנפשות הפועלות כרוך בשני תנאים :א. הדמויות מייצגות אדם מעט מעל לממוצע (מלך, גיבור, אציל)ב. גורל הגיבורים מעורר רגשות פחד וחמלה, שמשתחררים ברגעי מפלתו, בצורת התרגשות או בכי.
4. עשרה כושים קטנים - ההדחה משחזרת את המוטיב הפופולארי של סידרה הולכת ופוחתת, עם פתח יצירתי רחב לאופן הסילוק האישי של כל משתתף מבין הקבוצה. הספירה לאחור היא מיומנות הנעטפת בסיפור- לשם תירגול מגוון.

שילוב בין התשתיות הפולקלוריסטיות נותן בידינו מירשם בדוק להצלחת המיזם, בתמיכת העיצוב התואם :האוירה האוטופית משתקפת בציורי גן העדן הארצי, פרי מכחולו של גוגן שגילה את החיים המתוקים באיי הילידים של הוואי. בהתאם לתפישה אקזוטית זו, השילוב בין גן דקלים במרחב החוץ ובין מצעים ווילונות ססגוניים בכמה מהחדרים הפנימיים ייצור את הרושם הניכסף של גני העדן האבודים. בסמיכות לדגמים האידיאליים מעניין לשלב את היפוכם - חדרי מבוכים ונישות אפלות, המייצגות את אימת הגיהינום, עם הבזקים של ציורי השאול מבית היוצר של הירונימוס בוש. העיצוב האגרסיבי עולה כאן בקנה אחד עם סבלם של משתתפי הסידרה : ההסתבכות הגוברת ביחסי המתח והבגידה, המגדילים את מצוקתם והגוררים לבסוף את מפלתם (הדחתם מהתכנית בזה אחר זה).


www.cavim.co.il

עיצוב סוכה בסגנון עדכני

עיצוב - סוכה בסגנון עדכני

הסוכה מעוצבת באופן טבעי כסביבה ירוקה. הורים כילדים, עוסקים בסחיבת קורות וענפים ובשיחזור קישוטים הזכורים משנים קודמות, כמיטב המסורת.
יחד עם זאת, יש מקום לחשיבה חדשה בהשקעה יצירתית ומשותפת.חלק משמעותי בשמחת ההקמה של הסוכה צריך כיום לתפוש הנושא האקולוגי: כל התהליך,החל באיסוף החומרים לעמודי השלד ועד בחירת חומרי הצביעה והקישוטים - דורש ריענון בסעיפי מיחזור, היתכלות ויעילות.
[מיב"א -המרכז הישראלי לבניה אקולוגית]

כיסוד ראשון,
בחג הידידותי לטבע יש לחדול מהמנהג הפוגע בטבע - השחתת העצים בסביבת המגורים והחיתוך הבלתי מבוקר של ענפיהם. להקמת השלד ניתן להשתמש בצינורות אלומיניום, קלים לחיתוך ולמדידה, בהתאם לגודל המבנה, שיכיל מושבים כמספרם של יושבי הסוכה, שהרי המרחב הוא קומפקטי בכל קנה מידה.

סוכה קיבוצית או מותאמת למשפחה מורחבת,
ראוי לעצב בצורה המרחיבה את החלל, כגון משושה או מתומן. הזוויות מוסיפות נופך מיוחד למראה המהוקצע, ומגדילות את השטח היצירתי של עיטורי השרשרות והאריגים. בתיחכום מעניין אפשר לפרוץ "מתוך הקופסה" לצורות מודרניות, למשל במצולעים שוני אורך, בלי לשבש את הרושם הרחב של המיתחם.
פתח הסוכה הרחב, הוא הסימן הראשון של הזיקה לפתיחות העומדת בבסיס החג. לסוכה המוקמת בחצר נוסיף עוד פתח בכיוון החוצה. אם המיקום גבוה, כגג או מרפסת גדולה של בית קומתי, רצוי להשתמש בפתחים נוספים מתוך הדירה, כדי לא לבלום את התנועה חוצה ופנימה. עצם רעיון הסוכה מקורו בהווי הדינאמי של בני ישראל כשבטי נוודים, טרם הגעתם לארץ. לכן הקו המנחה הוא להימנע מהרושם של בית סגור ומפיתרונות של קבע, שלא לחרוג מהארעיות, בנילווה לטעם החופש!
"מה נאוה סוכתי בחג הסוכות" כותב עגנון באחד מסיפוריו*. אכן, טוב לאמץ את התיאור הפאסטורלי לעיצוב הסוכה. הערכים המרכזיים של החג - יופי, שמחה ואהבה נובעים מראיית העולם כמקום טוב לחיות בו, בכל אתר על פני האדמה (בפרט מרחב החוץ, המיוצג בסוכה).

בסוכה המסורתית - סכך כפות תמר שימש לסינון האור הלוהט ביום ובלי לחסום את הצפייה בכוכבים בלילה. כיום התודעה האקולוגית מחייבת שימוש בחומר מתכלה ונגיש למיחזור, למשל מקלעת סיבים או קני במבוק, הפרושה כרשת חדירה.
בתוך הסוכה - טוב להציג שפע אך לא גודש. הססגוניות מגבירה את השמחה. תנועת הסרטים, כדורי הפנסים (או קופסאות נייר מכוכבות) והזרים המשתלשלים מן התיקרה, מעוררים התרגשות מתמשכת. זה המקום שבו ניתן לעשות את המעבר מתחושת ה"דז'ה- וו" המוכרת, אל פתרונות קינטיים חדישים, בשילוב תחבולות אופטיות על פי סגנון התעתועים של ואסארלי או מפזרי האור של מוהלי-נאג'י.

הפיסול הנע מתכתב להפליא עם הערך הגמיש של החג - מגורי ארעי, מעברים ושינויים,
ללא התלות בחסות המגוננת של הבית. הסוכה היא המרחב החי, המרענן, הממוקם בין הקבע לטבע, ובו האדם צריך "להסתדר",
כמעין רובינזון קרוזו, למשך שבוע ימים.

לכך נוסף הגורם החברתי - קיום הארוחות עם המשפחה ובין חברים,
ללא משוא פנים. העיצוב ההולם לישיבה בחברותא מסוג זה יתבטא בעקרון השולחן העגול, אם בטבעת שולחנות הערוכים בחצי גורן (אולי אף סביב גזע במרכז - במקרה של חצר רחבה), ואם במבנה אליפטי או עגול ליושבי המרפסות. החג משוחרר מתפריט מחייב, כיאה לחשיבה האנטי-מימסדית שעליה הוא מושתת, עוד מהמקורות. עם זאת, עריכה והגשה חגיגית בשילוב קערות פרי וירק היא חלק בלתי נפרד מהארוע, בזיקה לחזון החקלאי (בשלב ההתיישבות בארץ המובטחת). קנקני שמן זית, תבות נצרים שבתוכן רימונים, בפינות או במרכז יהוו תיזכורת לשבעת המינים ול"חג האסיף" - שמו השני של החג.
עיצוב ריצפת הסוכה - אדמה, מחצלת, שטיחים מצמר כבשים גולמי או מצע עלים ריחניים - ישלימו את המראה הטבעי. גורם עדכני שמתאים לרוח החג יתבטא בעיצוב מיכלי אשפה מיתכלים תוך הפרדה לסוגיהם האקולוגיים. עיטור המיכלים בשרשרות וקישוטים נוצצים ימחיש את שילובם האינטגרלי בהווית הסוכה; ציור או הדבקה של תמונת יערות הגשם על דפנות המיכל, ישרתו בו-זמנית הן את ההבנה של חשיבות שימור הטבע והן את מגמת החג, שמעודד הדדיות בין האדם למרחב.

www.cavim.co.il

עיצוב , קריסת הבנקים

עיצוב - קריסת הבנקים


בנק שקרס - כמו ב"תסריט האמריקאי" החוזר כיום - הוא כמובן דימוי להתמוטטות העסק. בפועל נותר הבניין, שהוא נכס נדל"ן ממדרגה ראשונה. כצעד ראשון הוא יכנס לרשימה של כונס הנכסים לכיסוי חלק מחובות הבנק. השאלה הבאה - איזה שימוש ייעשה בבניין, שנבנה למטרה מוגדרת, והאם בהכרח עליו להוות אכסניה לבנק אחר, מצליח יותר?ידועים המקרים בהם עברו בנייני ענק כגון ארמנות המלכים הסבה למוזיאונים (כדוגמת הלובר בפאריז) או מקדשים שעברו שידרוג כמוזיאון בפני עצמו (כמו הטאג'-מאהל בהודו).

יותר מאשר איפיון הבנק כמחסן לאיפסון כסף ושווה-כסף, הריהו מאופיין כיום כאתר מאובטח באמצעים המשוכללים ביותר, החל באיבזור הדלתות - כגון דלת מסתובבת, או חסימה בקוד הפעלה מלווה בצפצוף אזהרה - ועד אשנבי זגוגית בלתי חדירה, למטרת מיגון, וכפתור אזעקה נגיש לקופאי. מצלמות בכל המיפלסים וכספות מתוחכמות הן חלק מהרשת האלקטרונית הפרושה לרגליו של השודד הפוטנציאלי.

על כן ההסבה הטבעית ביותר לבניין שנעזב תהיה לשימוש ביטחוני -
חדרי מצב לפיתוח מערכות לחימה חדשות - או לאסטראטגיות אימונים - וכן לשימוש מודיעיני,
המטפל בהכרת הלוגיסטיקה של האויב.אך מעניין ומאתגר לאין ערוך יהיה להסב את הבניין למטרות לזמן שלום כמוזיאון לטכנולוגיה מתקדמת, או כמרכז למיזמים מדעיים, שגם הם זקוקים למיגון מפני העין החמדנית - של העסק המתחרה ושל הריגול התעשייתי.מוזיאון הכסף יכול להוות את התכלית ה"חמה" ביותר לשימור בניין הבנק, תוך שמירה על צביונו המקורי כסביבתו הטבעית של הכסף.
כמה גילגולים עבר מוסד הבנק מהנקודה שהחלפנות התבצעה על ספסל (BANK) במקום ציבורי, כדוגמת השוק השחור בימינו, ועד בניני הפאר וגורדי השחקים הגרנדיוזיים המשמשים את הבעלות הפינאנסית בימינו, בייחוד הממותגת.ניקח דוגמה אקטואלית, שהצטרפה בימים אלה לבנקים פושטי הרגל באמריקה.חברת הביטוח הבינלאומית אייג (AIG - AMERICAN INSURANCE GIANT ), שנמצאת על סף קריסה, בעיקבות התמוטטות בנק ליהמן ברודרס, החלה דרכה לפני ארבעה עשורים בצורה הבטוחה ביותר... בהתנהלות תבונית שמשכה אמון מצד משקיעים זוטרים ונכבדים כאחד (לינק לאתר ויקיפדיה)

כיום מתברר כי החברה כשלה בשל התקשרויות לטווח קצר, עם עלויות נמוכות מכדי לשמור על אוצר ערבונות בטוח שיבטח את הבנק עצמו מפני רעידת אדמה פיננסית, כפי שקורה בפועל בימים אלה. אמנם המימשל מוכן להלוות 85 ביליון דולר לחילוץ הבנק מחובותיו אך חקירת ה-אפ.בי.איי. בנוגע לשימוש בלתי כשר בהעברות בשווקים הפיננסיים, מבליטה את ההיבט האירוני שברעיון השקיפות.
השקיפות שנדרשה מן הלקוחות נדרשת כעת מן הגוף הפיננסי עצמו. לאור ההתפתחויות האחרונות - איך יהפוך מוזיאון הכסף לחוויה אמנותית ואישית, מלווה בריגושים, בזכרונות היסטוריים ובהגברת המודעות לתנועות הכלכליות המשפיעות על חיינו ? ניתן להצביע על כמה כלים לעיצוב דגם חזותי שימחיש את התלות בשיטה הקפיטליסטית, כשהיא מנוהלת ללא אחריות ומנגנוני בקרה.
- אם נתרגם את ההתרחשות הדרמטית לצרכי המוזיאון הרי בעיצוב מחדש של הבניין ראוי להתקין קירות שקופים בחלק גדול ככל האפשר מתוך המיתחם הפנימי, וכן קיר שקוף (העשוי מזגוגית מעובה) בחלק מהחזית, כסמל ויזואלי של האמון, הערך שעליו בנוייה כל פעילות בנקאית שוטפת.
- תוצרים ריאליסטיים בסגנון הפופ של אנדי וורהול - כתמונת הדולרים המשוכפלים - ולחילופין, מיצגים סביב מוטיבים כלכליים במסגרת הוידיאו-ארט, ייקבעו בקירות או במעברים בין אולמות התצוגה.
- כן יוקצה מקום להדמייה של אולמות קאזינו - הן בשל קירבתם לנושא הכסף והן מתוך מבט אירוני על הרפיפות של הערך הכספי המופקד בידי הבנק, שהתקרב לאחרונה למפלס החרדה של עיסקי ההימורים.
- בכדי למשוך קהל מבקרים בקנה מידה המוני, מה מסקרן יותר מאשר תצוגה מתמדת (ומתחלפת) של סירטוני וידיאו המשחזרים את השודים הגדולים, כגון שוד הכספות הגדול בבריטניה, ב- 1971, שהפך למיתוס שלילי, כיוון שמבצעיו לא נתפסו מעולם.
- אם הכרונולוגיה תשתקף בסדר העולה של קומות הבניין - שיאה של החוויה ההיסטורית ימוקם בקומה עליונה, בתצוגה חזותית של שוד מקוון ( באמצעות פריצת מחשב). במידה שיש אמת בעיקרון הבדוק "כסף נידבק לכסף", הרי בטלטול בין הפסד לזכייה, מוזיאון הכסף שייבנה "על חורבותיו" של הבנק הכושל, יצא נישכר
במקביל יש למוסד אמנותי מסוג זה תפקיד חברתי - כתיזכורת לעיקרון המוסרי שחייב להישמר בחברה אנושית מתוקנת, וכנידבך בחינוך לכלכלה נכונה.

www.cavim.co.il

עיצוב , הסיסמא מודולריות

עיצוב - הסיסמא, מודולאריות

המציאות המודרנית עוברת שינויים בלתי פוסקים.
על גבי הנוף המוכר, נכונות לנו הפתעות יומיומיות - בניין ישן נהרס וגורד שחקים נבנה תחתיו, בתוך זמן קצר ;
גן עירוני משודרג בעיצוב מודרני מוחה כל זכר לצורתו המקורית: העצים, הערוגות, השבילים מפנים מקומם למזרקה קינטית, למעברי בטון רב-מפלסיים,

לספסלי מתכת או פלסטיק צבעוניים -
כמקרה ככר דיזנגוף בתל אביב, שממנה נותר רק השם והבסיס העגול.
כמובן החצרות ההופכות למגרש חנייה, החנויות ההופכות למסעדות וכיוצא באלה
הם חלק מהווי מתחלף שהורגלנו אליו, בלי משים.
בהקבלה, גם המסגרת הביתית משנה פניה,

מריהוט שמתחדש בשל בלייה ועד לשינויים משפחתיים שמחייבים חלוקה שונה ועיצוב מחודש של
חלל המגורים והחדרים סביב.
בכל אלה יש פחות מדי מיסודות הקבע,
לפחות לעומת הווי החיים "הישן והטוב" שלפעמים נזכרים בו בנוסטאלגיה,
למרות שברובו הוא באמת לא רלוונטי עוד.

לכן חשיבה מראש על עיצוב מודולארי יכולה לתת מענה לצורך לקיים את המוכר, יחד עם התביעות לשינויים שמתבקשים מאליהם. חדר הילדים המרוהט ביחידות אפסון יכול "לגדול עם הילד" ולהוסיף יחידות בסגנון דומה עם הרחבת המשפחה בתוספת יחידות לגובה, לרוחב, לנפח, ככל שחלל החדר מאפשר.
באותה מידה גם הסלון יכול לשקף שינויים תפקודיים

(כגון במעבר לסדר יום שונה, בעקבות החלפת עבודה, או לפעילות חברתית חדשה, לפי חוג החברים).
אותו שולחן מרכזי, אם תוכנן מראש לפונקציות מודולאריות, יכול להתרחב בקוביות נוספות מסוגו, או לקלוט משטחים זהים אך בגודל שונה מתחתיו, כמגרות נשלפות

באופן כזה,
אין צורך להיפרד כביכול מן התשתית המוכרת, בעוד הרצף היציב נישמר גם באופי החיצוני והפיזי וגם בתחושה הפנימית, של הקשר הרצוף עם הידוע והאינטימי.
הכוננית המודולארית יכולה לקלוט את חידושי הטכנולוגיה בלי צורך לשבור קירות או להחליף ריהוט על כל רכישה, ממסך פלאזמה ועד מערכת חדשנית.

לשם כך נחוצה חשיבה מוקדמת וראיית הנולד - אמנם בקווים כללים, המותירים מרחב לספונטאני ולבלתי צפוי.
אפשר להמחיש את הרעיון המודולארי במשל העתיק, המנסח בצורה תמציתית את הקיימות המתחלפת על גבי יסודות של קבע: "את הגרזן הזה ירשתי מאב סבי: סבי החליף את הקת ואבי החליף את הלהב".כמובן שמן הבחינה הפיזית לא נותר דבר מן הגרזן המקורי...
ועם זאת נשמר הערך האישי, הקבוע ברצף הבין-דורי. באותו אופן אפשר להתייחס לרצף הבין- גילי,
או הרב-תפקודי, בין שוכני הבית, תודות לדבקות בעיקרון המודולארי, שפתוח ליצירתיות ויש לו גם יתרונות מעשיים:
חסכנות באנרגיה ובעלות המושקעת עם כל שינוי במהלך החיים.
www.cavim.co.il

חדשנות פריצה בתפישה האדריכלית

חדשנות - פריצה בתפישה האדריכלית
הנוף האדריכלי המודרני מתהווה תוך נסיונות לפריצת המוסכמות שהתיישנו.
מאליו יובן שאם הדגמים החדישים גורפים הצלחה, השפעתה ניכרת גם בתפוצה כלכלית.
ואילו כשהם כושלים לא יזכו בהמשכיות
(כמו הבנייה היומרנית של ברזיליה, שהפכה למגדלי מגורים מבודדים המנציחים את העוני והמצוקה של דייריהם).

הרבה מבנים חדשניים,
שייחודם בשילוב בין רמה אסתטית גבוהה לבין מעוף עתידני לגבי תיפקוד שימושי וישים,
נותרו כאנדרטה חד-פעמית ליכולת מוכחת.
על קטגוריה זאת נימנים כמה בניינים ברחבי הבירה - כדוגמת בניין האוניברסיטה החדשה בהר הצופים,
ולא רחוק ממנו - מלון הייאט, וכן תיאטרון ירושליים בשכונת רחביה. למרות שיש בהם חותם של פאר היצירה, יש להצר על כך שלא הכתיבו סגנון שישפיע על הנוף העירוני וינוצל לפלחים רחבים יותר של תנופת הבנייה, לפחות במיתחם הציבורי.

יש לכך כמה סיבות,
ביניהן כמובן הצד הכלכלי שאיתו קשה להתווכח,
כמו בדוגמת התיאטרון שמומן על ידי בעלי הממון (המתגוררים בסמוך לו) ש"חפצו בייקרו" תרתי משמע :
גם תיגמלו רבי-אמנים להירתם לעיצוב הבניין ולסביבתו הפיסולית, וגם השקיעו הון עתק למימוש העלות של החזון האסתטי.

החד-פעמיות תוצדק לא פחות מסיבות פונקציונאליות מובהקות,
כגון הדוגמה החדישה יותר של בית המשפט בשכונת ממילא, הוא היכל בית המשפט העליון, שמותאם להוד ולתנועה הטיפוסית של שוכניו, מחדרי השופטים ועד אולמות הדיונים.
סיבה נוספת שראוי להיחלץ מאחיזתה, תוגדר כהילכדות בקונספציה מורשתית,
שאינה מאפשרת לרוחות החדשות להרחיב את פעולתן, תחת תירוצים מתירוצים שונים, שרובם ככולם דימיוניים.מיתחם האוניברסיטה בהר הצופים (ששוקמה לאחר 1967) ידגים את המחסום בתפישת האדריכלות שבלם את השפעתו על סגנון ההמשך בממד כמותי ובעל השלכות סוציולוגיות.
קומפלקס הבניינים שכל כך הפחיד ובלבל את באי המוסד בראשיתו, מתגלה יותר ויותר ביתרונותיו האסתטיים, כאשר שורת חדרי הלימוד המסורתיים מתחלפת בכניסות מרווחות [....] ומתאזנת בחללי ענק בין המפלסים והקומות. מעטפת המדרגות הלולייניות העשוייה פתחים לכל צד לסירוגין מלווה את תנועת הטיפוס המעגלית. המבנה הפנימי המתפתל תוחם חלל ענק שמחבר בין ה"יציעים" הממודרים שבפתח כיתות הלימוד.
כל החלל משדר רוחב אופקים, פתיחות החשיבה, הפתעות ותגליות,
בהתאמה לערכים ולפונקציות האינטלקטואליות של המבנה (כמידגם לאדריכלות לירית):
חשיבה חופשית ומתקדמת בתחומי המדע והרוח. מבחינה חיצונית

גבעת הבניינים החולשת על הנוף מזכירה כוורת שנפרשת על רדיוס רחב.
שרשרת הבניינים נועדה לאכלס את הפקולטאות השונות, השונות בהתמחותן אך שוות ערך במאמץ המושקע בקידום רוח האדם. לכן החיבור ביניהם משקף חזון בין תחומי של אי הפרדה, בניגוד לחלוקה המנוכרת בין ענפי המדע השונים.
"הלם העתיד" שליווה את השנים הראשונות של הפרוייקט (כתלונות על "קשיים בניווט") היה כרוך אולי אף בהלם מלחמת ששת הימים שהחזירה את האוניברסיטה למיתחם המקורי כ"עטרה ליושנה". עם זאת, ההתרפקות על האדריכלות הישנה, פלא אדריכלי כשלעצמו, החריפה עוד יותר את תחושת הפער בין המודרנה למורשת המקובעת בתחום התפישה האסתטית.

לולא כן,
מה היה מפריע לסגנון בנייה קליל והומוריסטי במקצת להתקבל בפועל כמכתיב סיגנון בנייה של
מכללות,
בתי ספר,
ומוסדות חינוך אחרים בכל רמות הידע.
זה מכבר השתחרר העולם מ"סגידה" בלתי מעורערת למול סמכויות האקדמיה, וגישה פתוחה, פחות רצינית ומנופחת תיטיב עם כל הצדדים, לומדים ומלמדים כאחד.

אדריכלות מרובת זוויות, המשתלבת בחלל פנימי רחב היא נסיון לבטא הלך רוחות חדיש.
בד בבד היא אף יכולה לייצר מוקד השפעה על מרחבים קהילתיים,עירוניים וארציים מכל סוג,
מבית תרבות רב-תחומי ועד מועדון במרכז קליטה - כאשר השינויים המודולאריים גמישים לצרכים המקומיים.