עיצוב הבית , המבואה

עיצוב הבית - המבואה

המתחם הקדמי של הבית מהווה מעין חלון ראווה. הוא נמצא בזיקה הרמונית עם חלל המגורים, ועם זאת הוא מרחב תיפקודי הפועל בכמה מישורים: כמקום התומך בהתארגנות לפני הכניסה, וכמעבר נפשי בין הקצב של פעילות החוץ לבין ההאטה בתנועה הפנימית.לאור הריכוז התיפקודי נראה כי דרושה רגישות אסתטית גבוהה למתחם שהוא שולי לכאורה ותופש ברגיל שטח מצומצם יחסית לחלקי הדירה העיקריים.

איך מתפרש העיצוב הרגיש על מרכיבי המבואה, מן ההיבט המעשי והאסתטי ?
- מדפי הנעליים, המיתלים לצעיף , מעיל, כובע, יעוצבו כמערך סגנוני אחיד, המעביר את תחושת השינוי ועם זאת מונע התפזרות.
- החומר, הצבע והגימור יבטאו את היחידה האוטונומית של המבואה כממלאת תפקיד מעשי.
- הקיר ירופד בטפט או בצבע שעמידותו בולטת, כ"גב" הולם להגנה על חלקי הביגוד הנישמרים בכניסה
(כהשתקפות שורש המלה גרדירובה , "שומר הגלימהGARDE - ROBE :" ).
- שטיח שצבעיו רומזים לצבעי חלל המגורים הפנימי, ישקף את המעבר הרך אל המגרש האינטימי, בבחינת "לך בכיוון החץ.
- עיצוב המשקוף בצורת קשת וכן עיצוב תקרת המבואה בקימרון ייתן ביטוי חזותי למשמעות הכפולה של המבואה - מחד בידולה מחלל המגורים גופו ומאידך פתיחות ארעית (עד להסרת סימני החוץ), בלי לתחום אותה כתא סגור או מופרד.
- קביעת מראה מעוצבת בצורה אמנותית - כגון בפסיפס זגוגיות צבעוניות בשוליה או בהטבעת גולות זורחות על פניה - תעניק ערך מוסף להשתהות בפתח, הן להנאה רגעית מן המעבר האסתטי והן להשלמת ההתארגנות המעשית. במשחק החיים היומי , האדם הנכנס משאיר מאחוריו כביכול את המסכה-לקישרי-חוץ, וחוזר להבעה הטבעית, הנישקפת מבבואתו במראה.
- מובן מאליו שבמיתחם הדו-סטרי, קיבוע המראה טוב לבקרת ההופעה האישית ביציאה מהבית,
הפעם כמעבר אל האקשן של בימת הרחוב.
- איבזור סמלי בפינת המשקוף יציין את ברכת הדרך, לפי נטיית לבו של הדייר: המיגוון הרחב נע בין סמלי פולקלור כגון פרסת המזל או החמסה, דרך המזוזה, ועד סימני זהות עדכניים - מובייל מוזיקאלי, תבליט בצורת צמח או פרי, סיסמה ירוקה...ראוי לאמץ את קו העיצוב המינימליסטי, המגביל את העומס באיבזור, שלא להכביר על המיתחם הקטן יותר ממה שנועד לו. המבואה היא, ככלות הכל, רק מעבר.

-----------------------------------------------------------------------------
אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב .
הפתיחה ב15.11 .....
קווים בנמל תל אביב

----------------------------------------------------------------------------
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב פנים - קירות ביתנו

יש כתלים בעלי מעמד סמלי, כגון "כותל המזרח" או "הכותל המערבי".
גם בלשון היומיום נמצא כמה וכמה צירופים סמליים הקשורים לקיר- "פרח קיר", "הקיר הרביעי", "קירות הלב" ו"הכתובת על הקיר".

למעשה אף הקירות המציאותיים נושאים משמעות סמלית,
בין אם מדובר בשטיח קיר, המקרין רכות וחמימות ובין אם בקיר חשוף או מקורה בעץ או בפסיפס עשיר. אכן, בתחום האסתטי של עיצוב פנים ראוי להקדיש תשומת לב מיוחדת למראהו של הקיר, בהתאמה לתפקודיו בחלל המגורים.
בימינו המוסכמה של ארבעה קירות התוחמים את החדר נשמרת בעיקר משיקולים כלכליים וממגבלות טכניות.אך התפישה המודרנית שיחררה הרבה מושגים כובלים בתחומי אדריכלות חוץ ופנים. אחת הדרכים "לצאת מהקופסה" בתחום עיצוב פנים - הוא "הקיר הרביעי".

נוכחות הקירות בחדר המגורים מהווה מעין עולם קטן עבור מי ששוהה בחדר. הקירות מסמנים אתגבולות התנועה במקום המגורים, בצורה שנקלטת בחושינו ומשפיעה באופן ישיר על האווירה בחדר.עיצוב הקיר הרגיל מדגיש את המרחב הסגור ומסומן בסימני היכר אופייניים. המצב הראשוני של הקיר הוא לוח חלק, מעין טאבולה ראזה. בשלב הראשון האבזור כולל: תמונה על הקיר, מתלים, צבע, טפט, וכן מדפים. בשלב הבא הקירות מתרפדים בריהוט נשען, כגון ארון, כוננית או ספה, וכתוצאה מכך המרחב מצטמצם, והמעגל הסוגר הולך ומתעבה. ברם הגבולות יש בהם גם השפעה טובה על האדם, כאשר הם נותנים ביטוי לסדר הנכון. למעשה ראוי לתת את הדעת על האינטראקציה שאנו מקיימים בלי משים עם קירות ביתנו.
קיר ש"אינו מגיע עד לתקרה" אלא מעוצב כמבנה נמוך יותר,
יוצר מרווח מסוים ויכול לתת הרגשה של חופש ופתיחות. המרחב הסגור מעיקרו נראה יותר משוחרר
(בדומה לציפור-הנפש בציור של מאגריט, שנעה לה חוצה ופנימה בכלוב פתוח).
מכאן, שאם אנו רוצים לחוש ביתר שאת את האוויר החופשי ניתן להשיג זאת באמצעות רווח בין הקיר לבין התיקרה, באופן שמאפשר טווח ראייה לתנועת שרירי העין, המופעלים למרחק ארוך. קיר מסוג זה ממתן את ההפרדה בין החוץ לפנים. ההפרדה החסומה מידי בין חדרי הבית יוצרת הרגשת מחסום עבור האדם השוהה בתוכו.

אוורור המחיצה יכול להיעשות בדרכים נוספות :
- הקיר יישאר במצבו הבסיסי, ללא אבזור וללא הפקת תועלת. בצורה זאת הוא יהווה רק גבולניטראלי המתאים לתודעת המרחב של השוכן בחדר. קיר כזה יזכיר את נקודת ההתחלה, לפני שמצטברים על פניו כל האביזרים הנוספים.
- קיר שבו מותקן החלון ניתן לעצב בפרופורציות חדשות, המרחיבות את החלון עד לממדים של קיר שקוף.- בעולם התיאטרון משתמשים במונח "הקיר הרביעי". הכוונה לאותו קיר דמיוני הפונה אל עבר הקהל,
והוא "כאילו לא קיים". המודעות לקיר הדמיוני נחוצה כדי לאפשר את האשליה של מתחם מופרד,
המתרחש על הבמה.

בתחום האמנותי של עיצוב פנים נפרש מגוון עתיר אפשרויות לגילום רעיון הקיר הרביעי.בתפישה מרחבית מסוג זה, הקיר יכול להישאר כחלל סמלי ביותר
(פרגוד שקוף, מעקה נמוך, קורים של מובייל המשתלשלים מן התיקרה). הקיר הסמלי ייתפש כגורם המפריד למשל בין המטבח לפינת האוכל או בין המטבח לסלון.
תודעת הקיר הרביעי תיווצר במתחם המגורים על ידי מחיצה סמלית, למשל באמצעות קיפלי מסך שקוף למחצה וכן על ידי שבכה העשויה עיטורי מתכת. אתגר מיוחד יכול להוות ז'אנר הגרפיטי, שאמנם מקורו בציור על קירות ציבוריים, אך אפשר בהחלט לאמץ אותו לעיטור הקיר הפנימי, אם באמצעות פוסטר אמנותי ואם ברישום ישיר (לפחות בחדר הילדים). באופן זה נישמר במלואו עקרון הניטראליות, דהיינו החדרת גורם ששייך לעולם הדמיון יותר מאשר לתועלת שימושית. בזכות חופש הדמיון פורץ הקיום בחדר אל מחוץ להרגשת ההסתגרות בין ארבעה קירות.[לינק לויקיפדיה - ציורי גרפיטי]

לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב , בית ישראלי

עיצוב - בית ישראלי

איך ניתן לאפיין בית ישראלי ?
האם לאחר ששים שנות המדינה ומאה שנות תל אביב מתגבשת תפישה אקטואלית על אופיו של הבית הישראלי ? עידן כור ההיתוך, שהיתווה את הבנייה האחידה - בשיכונים, מרכזי שכונות, בתי דירות קומפקטיים, כבר מאחורינו.
מי חשב בזמנו על עיצוב פנים או על טעם אישי בריהוט ?
מי התפנה לאיבזור חלל המגורים או המטבח, מעל ומעבר לתיפקודם הבסיסי ?
הממד האסתטי הצטמצם בהסתגלות לתנאים , כאשר 'מיטות סוכנות' הצטרפו למיטלטלים ולארונות מאולתרים כדי ליצור באופן כללי את המסגרת הביתית.

אף השכבה החברתית האמידה לא התפנתה לרוב לקונספט ישראלי בתחומי אדריכלות וסביבה.
החשיבה העיצובית נעה בין שימור הסגנון המיובא מארצות המוצא לבין פיתוח מושגי פולקלור, מתוך חיקוי מדומה של שורשים מקומיים. בשכבות הביניים שלט זמן רב הסלון הסטנדארטי, בשינוי מה של טיב ועלות התלויים בהכנסותיו של בעל הבית.
קל יותר לגופים מישרדיים לעצב את פני האדריכלות העירונית באיפיון ישראלי, מאשר לגבש תפישת עיצוב של בית מקומי.
ישנן והיו נסיונות תכנוניים ומעשיים להגדיר בפועל את העיר הישראלית, וככל שהשיקולים יהיו פרי שיתוף פעולה בין הגופים הנוגעים בדבר, כן ייטב. הפלורליזם של חברת הגירה הוא מטבעו מורכב ורב-פנים, כך שעבודה משותפת של גורמים מקטגוריות שונות היא אפילו תנאי להתקבלות תוצאה קולעת.

החל בתחום האקדמאי (ארכיאולוגיה, אמנות, ידע עם) ועד לתחום הכלכלי והאקולוגי - הנושא יכול לעניין גופים עסקיים כמו גם מומחי אדריכלות שהרעיון 'בוער' בנפשם. על פי המחקר שפורסם ב-2006 בנושא העיר הישראלית, "כמעט מתבקש לנסות להכריז על העיר הישראלית האולטימטיבית". המפתיע בספר הוא שבצד הדגם התל-אביבי (המיושן והראנדומלי) המודל הנבחר הוא העיר אשדוד, שבה החשיבה היטרימה את הבנייה ואכן יצרה תנאים לקיימות נעימה. העיר מגלמת מפגש בין תעשייה ונמל, בין תעבורה אורבאנית חכמה לטיפוח סביבה ירוקה. ("העיר הישראלית",הוצאת רסלינג, עמ' , 99,98)
המצב שונה בתחומי עיצוב פנים.

כאן השטח פתוח לכאורה להתפתחות יצירתית חופשית, שנובעת מתמונת העולם האמנותית של המעצב או הדייר הפרטי. ובכל זאת אנו יכולים להצביע על קו מובהק שמאפיין את בתי איטליה, יוון, או לדבר, בהתאם, על סגנון טורקי, איטלקי, רוסי, וכן פטיו ספרדי, מרפסת ים-תיכונית, חלון צרפתי וכן הלאה. לאור זאת,
מה ניתן להציע בדמות הבית הישראלי ?- האם עליו לקיים הרמוניה עם הנוף החיצוני ? ברור שעיצוב אישי המאמץ אופנות מסורתיות,
התפור על טעמו של הדייר אך נמצא בדיסהרמוניה עם הסביבה הילידית תהווה כיום צרימה לטעם הטוב.
- האם יש מקום להתייחסות כלשהי למקורות ? למסורת ? להווי המקומי ?
ואיזה מקום תופש 'הראש הצעיר', כדור שמכתיב יותר ויותר את אופיה של הקיימות ולרוב קובע את קצב החיים ואת התמיכה באיכות הסביבה.
שאלת היסוד היא האם להנציח את הפלורליזם ובכך, חלילה, להעמיק את הפלגנות הישראלית ולהעבירה גם למגרש הביתי ?
או פשוט לגלות את המכנים המשותפים, שעליהם גדלה החברה הישראלית, החל ברקע הצבאי והבטחוני (המגונן) ועד התנאים האקלימיים הנוחים, המכוננים תפישה פתוחה אל החוץ ואל המתגוררים בשכנות.

נראה שעצם החשיבה על הבסיס הרחב של הקוים המשותפים לדור הילידי
יכולה להניב יבול נאה של רעיונות על תוצר אותנטי של אדריכלות. עיצוב פנים ישראלי יכול למזג בהרמוניה מיגוון אלמנטים תחת קורת גג אחת. למשל : - לשלב בין פתיחות מירבית לאויר ולאור (קיר- חלון, פלישת הגן אל תוך חלל המגורים, מעברים רחבים ונגישים בין החדרים והמפלסים), לבין מיגון חיצוני ( מערכת סגירה מתוחכמת) ;

- לפזר רמזים לאורנמנטים מזרחיים (שטיחון, כד פינתי, פיתוחי סורגים), בחלל מגורים ששולט בו הקו ה"נקי", ברוח העיצוב המודרני.
- לפנות די מרחב לתנועה הצעירה של ילדי הבית: מספר דלתות לכניסה, חדרים חיצוניים עם כניסה נפרדת, למתבגרים, ואף חדרי סטודיו שיוסבו בעתיד לחדרי אירוח, לבנים החוזרים לעת חופשה צבאית או המשלימים לימודיהם לאחר השירות הצבאי.
במדינה שעדיין ניבנית והולכת, נמצא קרקע פורה ליצירתיות, מתוך התחשבות בזולת ובמינון הנכון לכל נפש.
לאתר החדש של מכון קווים - http://www.cavim.co.il/