‏הצגת רשומות עם תוויות שיקול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שיקול. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 5 ביוני 2009

עיצוב פנים - הפארקט היחף

כיום נהוג בבתים רבים לחלוץ נעליים לפני הכניסה. הנוהג אמור לתרום להרגשת הנינוחות הביתית, וכמובן לכיבוד הנקיון. בעיצוב הבית בעל הפארקט "היחף" יתאים חזותית הקו האסתטי, שיעניק ממד של רכות ואוירה רוגעת
(בהשראת הפסוק: "של נעליך מעל רגליך").

אכן חליצת הנעליים על סף המקדשים, בעיקר בדתות המזרח, קשורה אולי לא במקרה במראה המהודר של הרצפה,
המעוצבת תכופות בפסיפס מרהיב.בעיצוב הבית המצוי אין צורך להרחיק לכת כדי להשתלב באוירה ההולמת את שוחרי הכניסה היחפה.

בצד השיקול האסתטי וההיגייני - מהו העיצוב התואם, הנידרש לריצוף או לחיפוי, תוך נתינת הדעת על הגורם האקלימי ?ריצפה מקורה בעץ תתן כמובן מענה הולם לצורך להסתובב יחף. חימום תת-ריצפתי המותקן בדירה,ישלים את האוירה הביתית ההולמת את המנהג. שטיחים מחומר ספוגי, במטבח, באמבטיה ובחדרי הילדים יהוו אביזר טבעי, קל לניקוי, בלי להגביל את הפעילות החופשית בבית.

עוד פיתרון אמין לפרקט היחף הוא חיפוי הריצפה בגומי מחוספס, השאול מתחום ההנעלה הבריאה.
הרגל זוכה לעיסוי מרפה עם כל דריכה, והנינוחות חוברת להרגשה הפנימית.מירב תשומת הלב למשטח התחתי של הבית יתבטא בעיצוב אומנותי: פסיפס של צורות וצבעים רכים המתמזגים זה בזה יהפוך את חלל המגורים ליחידה בעלת נוכחות מלאה, שאינה בוחלת בפרטים הקטנים.

חרף המאמץ הפיזי המושקע במלאכה - אין גבול לצירופים האמנותיים שהעיצוב בפסיפס יכול לפתח.בהתאם לכך ניתן השם מוזאיקה לעבודת התיאום המצורפת מחלקיקים קטנים: כביכול המוזות משתתפות במעשה היצירה המתקדם תוך איחוד בין החיתוך המעשי לבין התבנית המתוכננת, בסגנון פיגורטיבי או גיאומטרי.

(ברמת ביצוע משובחת ניתן למנות כמאה אלף אבנים לדצימטר מרובע - צפה בגוגל, פסיפס ציפורי).
העבודה כוללת בחירה בטכניקה ובחומרים - שקופים או אטומים, קיראמיים או דמויי שיש.

על המעצב להכריע בין תבניות מוכנות מראש לבין שיבוץ מיידי של הקוביות, וכן בין שיטות היציקה ואופן הנחת השלד הצורני הרצוי. הפסיפס האמנותי יכול להתרחב ולהשתקף בציור קיר תואם, בצורה שמעניקה ערך כבוד מוסף לחלל המגורים.
מנקודת מוצא שונה, העדפת הקו הפשוט תשתלב יפה בחומרי מיחזור,
שתוצאתן האסתטית לא נופלת בערכה מהעיטורות הקלאסית. הדמיון היצירתי של אנדי וורהול מעורר השראה טובה לכל השקעה במיחזור פקקים, מיכלים, שטרות ופסולת תעשייתית: כראש וראשון לאמנות העושה שימוש בחומרי תעשייה מן המוכן, הפך וורהול ממעמד של אמן שנוי במחלוקת למקור חיקוי לעיצוב האקולוגי העדכני.

לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

יום שבת, 25 באפריל 2009

עיצוב ופרזנטציה

עיצוב ופרזנטציהה
פרזנטציה היא מעין עיצוב בתלת-מימד, בגבולות הזמן והמקום המוקצבים לאירוע.במישור התרבותי אנו נמצאים כיום בעולם פוסט מודרני, שבו נחצים במכוון הגבולות בין ז'אנר אחד למישנהו. למשל, מה שהופרד בעבר בין תחום הפיסול לציור, כבר התמזג לתוך מסגרת אחת. אנו מכירים את הקולאז', שהתפתח לכדי הדבקת עצמים תלת-ממדיים על משטח מצוייר, וכן להוספת כיתוביות בצורת ציטוט לירי לתוך שטח הציור, הפסל, והצילום. העירוב משתקף בבירור במיצגים מעולם הוידיאו-ארט.

למעשה חלים קשרי-הגומלין הללו גם על הפרזנטציה, שמשלבת אלמנטים של הרצאת דברים עם המחשה בתמונה או במצגת. אך הרבה מן האפקט מועשר בעיצוב הסביבתי של ה- ''show וראוי לשים דגש על עיצוב פנים של המיתחם.
המינון בין מרכיבי הפרזנטציה הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה. אם המגיש עצמו הצטייד במצגת - שילוב מוצלח לכל הדעות - ראוי לפנות מראש דרכי גישה לחיבורים האלקטרוניים ולא להיתלות במצגת 'שתעשה את העבודה'...

עיצוב חלל ההתכנסות הוא היבט חשוב בפרזנטציה.
עיצוב הרקע הוא בגדר תפאורה המותאמת לנושא, ותורמת לריכוז המבט אל עבר במת ההגשה.
פעלולים טכנולוגיים במינון הנכון יכולים לשדרג את הגורם החדשני שהפרזנטציה מעוניינת להדגיש.
לעיצוב עמדת המרצה, המגיש מופע עכשווי, יש השפעה כפולה ומכופלת על הצופים, כמאתגר אינטראקציה בינם לבין המנחה.
למשל - מחיצות ניידות שעליהן מוקרנת בהגדלה תמונת נוף אופיינית או מפת האזור שעליו מדובר בנושא,
או לחילופין טבלה או תרשים קבוע הממחיש את ההסבר המילולי, מאפשרות מראה פאנורמי שניתן לחזור אליו בכל שלב של ההרצאה. המחיצות עצמן עשויות להתחלף בפרקי זמן מוגדרים במהלך ההגשה, ולהשתלב עם שקופיות המצגת, שגלילתן אחת לאחת מספקת את המידגמים הפרטניים לכל סעיף. עיצוב השולחן, המפה, הצבת הפריט האסתטי או הסמלי שיאפיין את הנושא (דגם בנייה, מכשיר חדשני, מותג מעניין) תומכים מצידם במסגרת הדקורטיבית ההולמת את המעמד.

כמו-כן כדאי לרהט את עמדת ההגשה כיד הדמיון, אם בהצבת כורסה ביתית ושולחן תה נייד עם תיקרובת טעימה, כפרטים שנועדו "לשבור את הקיר הרביעי" בין העמדה לקהל, ובכך לעודד אינטראקציה עם הקהל, בשלב הדיון והתגובות). חשוב שבפרזנטציה המנחה עצמו ישדר הרגשת נינוחות וקלילות, ולשם כך האוירה הביתית של עיצוב פנים אסתטי תתפקד כמשוב מסייע.

כמובן שניתן לבחור את הטעם המתאים מתוך קשת הסגנונות הרחבה, בין המראה הנועז (קיר צבוע אדום, פרגוד אוריינטלי) לבין העיצוב הרך (או המראה ה'ניו-אייג'י') - תלוי בשכבת הגיל או בפלח החברתי של קהל היעד.כל פעלול אלקטרוני או קרן לייזר ססגונית המפלחת את החלל ברגעים המחושבים מראש, טובים לשבירת הרצף המכביד, ותורמים לאנרגיה ולעניין בלי לפגום באמת בריכוז.

על מעצב הפרזנטציה מוטל אפוא לתכנן את האירוע בכמה רבדים :- לבחור את הזווית הטובה ביותר לצפייה מכיוון הקהל, כגון לחשב מהו המרחק מהמגיש, בהתאם לאוירה הרצויה - במעגל 'אינטימי' או ברדיוס רחב- למקם את המגיש בנקודת ניראות טובה, מכל זוית באולם, כולל סידורי תאורה- לבחור סגנון עיצוב ל'תפאורת הרקע', בצבעים מרשימים או ברמז עיטורי- לספק מושבים נוחים , בצורה מידתית, כדי לשמור על העירנות ורמת הקליטה של הנאספים
המכלול המטופח, העוטף את המשתתפים, יכול לפתח הרגשת השתייכות ולהפוך את המקום למוקד משיכה למפגשים נוספים.

לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/
למאמרים על אמנים / זרמים ואמנות בלינק הבא

יום שבת, 13 בדצמבר 2008

עיצוב - הכיוון גלובליזציה

עיצוב - הכיוון, גלובליזציה
כיום אינך יכול לעסוק בעיצוב רציני בלי ממד הגלובליזציה. כמובן שהמגמה הזאת טופחה בידי גדולי המעצבים מזה עשרות שנים, אך רק עתה הפכה ל-MUST בכל חשיבה סביבתית הנובעת מאיכות העיצוב.

נוצר, אם כך, שילוב מוצלח ומפתיע בין עיצוב דעת הקהל לבין העיצוב של המרחב הביתי וסביבתו.בטרנד העכשווי של שימור הטבע בכל רחבי הגלובוס, מעניין עד כמה האחריות האישית הפכה למרכיבמרכזי בתנועה הגלובאלית. המודעות למחזור חומרים בתעשייה, בבניין, ובתכנון סביבתי קובעת את הצורות והרעיונות המנחים, שהשפעתם מתפשטת במהירות גדולה מאי-פעם לכל פינה על פני כדור הארץ.

וכמו בתנועת הבומרנג, עצם הזהות החדשנית המשותפת לעמים וארצות שבמהותם שונים זה מזה,
משפיעה מצידה על תכנון העיצוב במושגים המוניים של תפוצה והתקבלות.
ניקח לדוגמה את קירות חלל המגורים. מבחינה צורנית עיצובם ישאף לפתיחות ואוורור
(במקום הסגירות של החדרים המסורתיים).
באשר לחומרי הקירות, תידרש התחשבות בתוחלת החיים' של החומר והימנעות מבנייה פסולה מבחינת נזקיה הבריאותיים והסניטאריים. אם נזקי האזבסט כבר ידועים לכל עד כי לא תיתכן בנייה מסוג זה כיום, הרי נוספה לכך רשימה ארוכה של פסולת תעשייתית שמורידה מהפרק בנייה מחומרים המוגדרים כאסורים לכל מי שמודע לסכנת ההרס האקולוגי - בין אם הוא היצרן, המעצב, או הצרכן.
עוד השפעה עקיפה של הגלובליזציה על העיצוב, היא הצורך בייצור המוני של חפצים אמינים, מועילים וזולים שחדרו לבית ולשוק כאחד. האתגר המוצב בפני האמן המודרני הוא לאחוז בשני הקצוות: גם לשאוף לתוצר איכותי ויוקרתי וגם להפיק אותו כמוצר זמין להמונים שנחשפים לעבודתו (בעיקר בערוצי התקשורת לסוגיהם). חלל המגורים עצמו הופך ממקום אינטימי למרכז קניות, לאתר תרבות (תערוכות, כנסים, וכמובן קולנוע), והתוצאה מתבטאת בעיצוב חדיר של מרכיבי הבית. החלונות, הקירות, המעברים שבעבר הדגישו את ההפרדה ממתחם למתחם, מאבדים את הרלוונטיות שלהם לטובת קיימות משותפת, חוצת גילים ועמדות אישיות.
אכן בעידן שבו קרוב היום שבו לחיצת כפתור מזיזה קירות, ריהוט וכל מפלס שנחשב עד כה לגורם קבע בעיצוב הפנים, יש לצפות להתפשטות גלובאלית של תרבות דיור חדשנית. היסודות המודרניים שהציבה קבוצת 'דה סטייל' עוד במחצית המאה הקודמת (אנטי קובייה, אנטי כוח הכבידה, אנטי קישוטיות) הולכים ונעשים נחלת הכלל.[ עיצוב, מפגשים מהסוג החזותי]

האתר החדש של מכון קווים - http://www.cavim.co.il/

יום שבת, 29 בנובמבר 2008

עיצוב הירוק האקזוטי

עיצוב - הירוק האקזוטי / עיצוב בכותרות לאור הענקת פרס נובל בימים אלה לסופר הצרפתי לה-קלזיו, האם מסתמנת נטיה לחזור לסגנון האקזוטי ?
יצירתו של חתן הפרס ניפרשת מהתרבות האינדיאנית ועד האפריקנית, כבעלות זכות - קדימה על פני החשיבה המערבית. המשיכה אל הטבע הססגוני, הבלתי מעובד, משתלבת להפליא עם המגמה האקולוגית העדכנית. מגמה זו, שמטפחת יחס ידידותי לסביבה יכולה להתבטא בעיצוב צבעוני של חלל המגורים, בהשראת החברה השבטית האותנטית, החוזרת ומתגלה על המפה.

בין העדפותיו של הסופר,
נושאי הטבע והחושנות תופשים מקום מרכזי, כחלופה לתרבות האורבאנית שעליה קונן ביצירותיו המוקדמות. המגע הישיר עם הטבע האקזוטי של מקסיקו הפגיש אותו עם הציירת המפורסמת פרידה קאלו, אשר לה הקדיש רומן נפרד.


מהו המאפיין האקזוטי שניתן לאמץ בעיצוב הבית הפרטי ?- השימוש בצבעים, מסעיר ככל שיהיה, חייב להיענות למנגנוני בקרה שיסגלו אותו לקיימות הביתית הנעימה,
במשחק גומלין בין צבעים וצורות, הקשור בהכרח לחומרי הבנייה הטבעיים והריהוט הרך.- הדמיון החופשי מאפשר צירופים סמליים שאינם חיקוי למציאות אלא מביעים את עולם הרגש. לדוגמא שולחן
צבוע באדום עז, שעליו מפת קלף עם עיטורי חיות וצפורים, ליד כורסאות בריפוד פירחוני. פוסטרים של דמויות
בסגנון "הפרא האציל" של גוגן, צייר האיים הטרופיים, ישלימו את המראה האקזוטי.
צמחייה ופרות טרופיים על אדן
החלון יוסיפו לאוירה שוקקת החיים, בזיקה לטבע הפתוח.- בעיצוב הגן ראוי לשלב מקור מים בתוך צמחייה עשירה ומסתעפת ופרחים בגודל נדיר. - באזור עירוני, רעיון המיחזור יהווה את הקו המנחה בבחירת החומרים, איכות הצבעים,
וכן בשיטות החימום, התאורה, תיעול המים והאויר.

אם נחזור לעניין בהווי הפרימיטיבי לכאורה, שעורר "הסופר הנווד" כפי שכונה לה קלוזיו זכיין הנובל
עבורו האקזוטי אינו חיפוש הנדיר ויוצא הדופן אלא כוח חיים ועוצמה נפשית. יסודות אלה היו נחלתן של חברות אנוש שדוכאו בידי הקולוניאליזם המערבי. אכן, הסופר הרב-תרבותי (מצרפת, במערב, ועד מאוריציוס, באוקיאנוס ההודי), מצטייר כנביא הגלובליזציה: בחדירה לעולמם של הילידים האינדיאנים, האפריקאים, המקסיקאנים, הוא מעודד את החשיפה לאקזוטי החוזר ותורם מחיוניותו לקידמת הבמה העולמית.
האתר החדש של מכון קווים - www.cavim.co.il

יום שבת, 15 בנובמבר 2008

גימור בשיקול העיצובי

עיצוב פנים – הגימור
הגימור מהווה סימן היכר לרצינותו ולאיכותו של המעצב, אם בעיצוב אופנה ואם בתחום עיצוב הבית.
כשם שהבגד היוקרתי המודגם על המסלול ניכר בגימור המוקפד, שאינו מזלזל בשום פרט, מכף רגל ועד ראש, כך יורגש ‘על כל צעד ושעל’ הגימור בעיצוב הדירה. אם נציין כמה דוגמאות לגימור נכון,
הרי מלבד “עיגול הפינות” של המבנה בכללותו, יימנו הפריטים השונים על פי התאמתם זה לזה, כמקיימים “דיאלוג” חזותי בין עצמים מוגדרים. ההתאמה בין ריפוד הכורסאות לבין מסכי החלון, או יחסי הגודל בין החלונות לבין רוחב הקיר, ויתרה מכך, בין גובה החלון לגובה הספה שתעמוד מתחתיו, יעידו על עיצוב מעשי, מוכבד ומושקע, גם בתנאים של סגנון מודרני, המחפש פתיחות וחופשיות.

יותר מאשר העיבוד הפיזי התכליתי, ההקפדה על הגימור מעידה על אישיותם של שוכני הבית: נוכל לסמוך עליהם שיקפידו שלא להשאיר זנבות גם בתחומים שוטפים, שיהיו מוכנים ללכת עד הסוף, שיישארו נאמנים לעצמם ויכבדו את עצמאותם.
אין לגזור מן האפיונים הללו שהגימור חייב להתבטא בעיצוב קלאסי בסגנון “הישן והטוב”. הנאמנות ניכרת בהשלמת התהליך שהחל בעניין ובתשומת לב לתוצר, וראוי שיגיע לשלבי הפיניש באותה רמת אנרגיה בלי לבזות את הכוונה המקורית. בדרך זאת “השלם יהיה יותר מסכום חלקיו”, כלומר ישדר שלמות אנרגטית בפעולה. מעניין כי יצירות האמנות הפרועות ביותר כדוגמת “איש הקקטוס” של גונזאלס, השואב השראה מפסלי המתכת של דויד סמית
(1963), הממורקים שלא-למשעי, מקרינות הארמוניה מחודשת על גבי הריסות העולם הישן. - אוסף גרוטאות הברזל, כולל המסמרים האמיתיים שהולחמו לתוך העבודה - מרגע שטופלו ביד אמן יצאו מתחת ידיו מלוטשות כיהלום.
(ראה אנציקלופדיה לתולדות האמנות והפיסול, הוצאת כתר, כרך א’, עמ’190-191).

בפסל הנזכר - כל קוץ וקוץ המזדקר מן הפסל “חסר הצורה” כביכול, מעוצב בעדינות פרטנית ומושקעת, באותה רמה שבה הטבע מביא כל פרט בצמח לצורתו המושלמת עם כל עלה ועלה, עד הנימים הדקים ביותר.
ידועה הגדרתו של אריסטו, גדול ההוגים הקלאסיים, כי יצירת האמנות היא חיקוי המציאות. ברם הפילוסוף הואיל להסביר למה כוונתו במושג “החיקוי”: האמן חייב לחקות את הדגם שעלה במוחו כשרצה להמחישו בחומר.
באופן זה הוא נאמן לקו האידיאלי (”הנעלה והשלם”) אף אם צייר סוס הדוהר על זוג רגליו האחוריות, שלא כדרך הטבע
(כלומר בסירוג הרגליים) או צירוף דמיוני אחר. עיקרון זה נשאר תקף עד היום כעיקרון חכם, המתקבל על הלב והחושים.
הגימור הנכון, שסוגר מעגל פעולה במובן אחד, משאיר מרחב לפתיחת מעגלים חדשים, בפעילות החייה של שוכני הבית כמו גם בהמשך העיצוב הדינאמי של חלל המגורים. כדוגמת הפסל הסביבתי העשוי תרכובת של ברזל וריקועי פח, מפטישו של הרב-אמן הבריטי אנטוני קארו (1996), המיצג ה”חלוד” משתלב בנוף ירוק וניגודי - דווקא בזכות עיצובו האוטונומי כתוצר מוגמר.

www.cavim.co.il


אכן, אופנת מחזור הגרוטאות האקטואלית יכולה לקבל מראה מלוטש העונה לתפישת העולם המודרנית.

יום רביעי, 23 ביולי 2008

עיצוב פנים - קווים יפים מה יותר יפה מקווים ?

עיצוב פנים - קווים יפים מה יותר יפה מקווים ?
--------------------------------------------------------------------------------
מונדריאן, אמן הקווים, ראה באמצעותם דרך להשגת האיזון.
איזון חיצוני שיחפוף לאיזון פנימי. לשם כך הירבה בנסיונות להבליט ניגודים בין קווי אורך וקווי רוחב,
קווים אנכיים וקווים אופקיים, קווים הסוגרים חלל ריק מול קווי המשבצות הממולאות בצבע.
הוא הציג משטחים א-סימטריים כדי לחפש ולעצב את הסימטריה שתאזן ביניהם. ומעל לכל שאף להמחיש בעבודותיו את ההתאזנות בפעולה.
--------------------------------------------------------------------------------
מה אנו יכולים לקבל מהתיאוריות ובעיקר מההתנסות המעשית של אמני הקווים, בתחום עיצוב הבית ?
בתחום הבנייה בולט השימוש בעמודים תומכים, המגלמים את היסוד האנכי בצורה התיפקודית והמעשית ביותר.

העמודים היו מאז התקופה הקלאסית סמלי זקיפות וגאווה, בדמות האדם הזקוף או כחיקוי לעצים המתנשאים לגובה. מעניין שציורי העצים, בתקופתו המוקדמת של מונדריאן, הולכים ומאבדים את מתאר גזע העץ, אך הקווים שומרים על הכיוון האנכי והזקוף, לעומת הענפים הנירכנים בצורה אופקית.
--------------------------------------------------------------------------------
בצד מראה העמודים,מה יכול לשקף אסתטיקה של קווים בחלל החדר ?
המחיצות המחלקות את החלל יכולות להבליט את זקיפותן לעומת קו הריצפה השטוח;
כסאות או כורסאות עם מסעד גבוה, שמאוורר בקווים אנכיים ועדינים ייצרו ניגוד אנכי לאופקיות של זרועות המושב;
באותו כיוון יעוצבו אלמנטים אנכיים בסורגי החלון על רקע דפנות מעוטרות בפסים אופקיים, או אהיל אופקי על מנורה ניצבת, וכן מדף שטוח המונח על רגלית ארוכה.
--------------------------------------------------------------------------------
הבלטת הניגודים בין האנכי לאופקי יכולה להתבטא גם באמצעות צבעים 'מדברים', או חומרים ה'משוחחים' ביניהם : ריצפה מקורה בעץ מאט לעומת עמודי ספרייה העשויים מאותו חומר; חלון מסורג לאורכו במתכת כהה, שמתנשא מעל לסף רחב העשוי מאותה מתכת. מחיצה נמוכה שמפרידה בין מפלסים שטוחים במרחב המגורים, שלמרגלותיה רצועת צבע מאותו סוג גוונים שבהם היא מעוטרת; וכמובן מעקה צבעוני של גרם המדרגות, שיוצר משחק צבעים עם פסי המדרגות. כיוצא באלה משחק גוונים של עמודי המנורות או מיתלי תאורת התיקרה עם המשטחים הישרים של המושב הסמוך להם.
--------------------------------------------------------------------------------
עקרון האיזון הולם כל מרחב, מדירה קטנה ואינטימית ועד חלל מגורים רחב ידיים בבית משותף או בסביבת גורדי שחקים. עוד בראשית הבנייה לגובה ברחבי ארה"ב טבע האדריכל המוביל סאליבן עקרונות המזכירים את האיזון האורגאני בין הקווים האנכיים של שלד המתכת לבין הקורות האופקיות המצופות בעיטור מידי כמה קומות.
--------------------------------------------------------------------------------
בבניין רב קומות יכולה להיווצר הרמוניה בין הקירות החיצוניים לבין החלל הפרטי בעזרת השתקפות קווי השלד של נוף הבניינים
(הנישקף מהחלון) במראה המבנים הפנימיים, כגון כוננית גבוהה העשוייה כשילדת מתכת.
השאיפה להרמוניה בין האדם לסביבתו אינה חלה בהכרח על זיקה לטבע, שבמציאות האורבאנית מהווה מחוז כיסופים רחוק, יותר מאשר באמת עובדה בשטח.


--------------------------------------------------------------------------------

עצם שימת הדגש על עיצוב בקווים מהווה צעד מפוכח ומשוחרר מתלות נוסטאלגית במושגי יופי פיגורטיביים שהם חיקוי לעולם כפרי בלתי רלוונטי לרוב האוכלוסייה.


--------------------------------------------------------------------------------
www.cavim.co.il

יום שישי, 4 ביולי 2008

תקרה בשיקול העיצובי

תיקרה -
האם חושבים, כשקונים בית, על צורת התקרה ?-לא יותר מדי.
התקרה בפונקציה של החזקת השנדלייר - זוכה ליותר תשומת לב. ואם היא זקוקה לאיטום, היא פתאום במרכז.
בלי משים עברנו לחלל מגורים פחוס, 'חסכוני', בכפוף למטרים המעוקבים שאושרו למבנה. (לעומת מצב המגורים הקודם שבו התקרה הגבוהה הייתה BUILT-IN בתפישה המרחבית של הבית.
לכך יש כמה גורמים, מחוץ למעורבותו של הדייר.
כאשר העולם היה כפוף לרעיון ש"יש משהו למעלה", גדול מהמציאות האנושית, רגיל היה האדם לחוש את החלל שמעל ראשו כבעל משמעות, אפילו פיזית. לא במקרה תקרות הכנסיות והמקדשים, הפכו לשם דבר ועוצבו כיצירות אמנות מונומנטאליות: כל הנכנס למתחם
מתמלא בתחושת ההוד של המקום אך מרגיש קטן ומבוטל. התקרה של מיכאל אנג'לו או רפאל מייצגת את השמיים (עם כל 'ערכת' המלאכים והדמויות שטופות האור). אכן, עיצוב התקרה כאמנות בפני עצמה, השפיע גם על תפישת המגורים הפרטית.

בעולם המודרני עדיין אין הכרח שהתקרה תצטמצם ליסוד פונקציונאלי בלבד. גם אם אינה נתמכת בעמודים ובקשתות המסורתיות, יש ביכולת הטכנולוגית להניב מבנה תקרה מרשים, אסתטי, ותואם אוירה, כחלק מן הקיימות בכל חלל המגורים הפנימי. הבחירה בקווים גיאומטריים
נקיים בשילוב קורות עץ התומכות במשטח ההפרדה העליון, יכולה להפעיל את הדמיון היצירתי
למרות עקרון הפשטות שביסוד העיצוב. רמזים לאור ולגובה (למשל שיבוץ זכוכית עבה בפינות העליונות), משחקי פסים צבעוניים (במוטיבים שמשתקפים בקירות החדר או בריהוט), ויחסי גומלין בין קווים אנכיים ואופקיים – כל אלה מחזירים לחופת התקרה את ההוד הראוי.

הדילמה שעולה אל פני השטח מתעוררת בכל עוזה בנקודה זו. האם קרוי אמנותי חייב להתנגש
בפתרונות טכנולוגיים ששייכים לתחום התיעוש גרידא, או שניתן לשלב בין שתי המגמות?
הנגישות לאמצעים טכנולוגיים עלולה לדחוק לשוליים את הגישה האמנותית, כהתערבות מיותרת בעבודת המהנדס שכבר שקל את נתוני הגובה הנחוצים להנמכה של התקרה, כולל
ההיבט הבטיחותי. המהנדס בוחר בין הבטון, האלומיניום והעץ וכן בין חומרי החיזוק למיניהם, בהתחשב במידת קשיותם, גמישותם וכמובן עמידותם בלחץ התקרה. האם המעצב-האמן נותר אם כך בגדר יועץ משני, שרעיונותיו נלקחים בחשבון, אך לא קובעים את התוצאה?
ולחילופין – האם המעצב תלוי לחלוטין בייעוץ מצד המומחה הטכנולוגי? הגישה הפשרנית מחזירה אותנו מהר מאוד לאותה גישה עסקית ו'חסכונית' שהנמיכה את מפלס התקרה, כמאפיין
עגום של המגורים המודרניים.
למעשה חידוד הבעיה יכול להוות אתגר יצירתי ממדרגה ראשונה. עבודותיו של נרבי (מן האסכולה הבין-לאומית) השיגו, דרך פתרונות גיאומטריים מרשימים, מבני תקרות אפילו מחומר קל כאלומינים (למרחבי ענק כאצטדיונים או סככת מטוסים), ששילדם נתמך בתשתית מוגמרת של קשתות היצוקות בקרקע. על אחת כמה וכמה ניתן, בעיצוב המגורים הפרטיים, למצוא פתרונות אסתטיים מרתקים, כשהקדמה הטכנולוגית עומדת לרשות המעצב בכל הדרה. ההתרשמות העולמית מעבודותיהם של מעצבי צמרת (רייט, פרנק סוטו) אין פרושה פולחן האמן, אלא היא מתפקדת כמקור השפעה נגיש לדרישות העיצוב הפרטיות

יום רביעי, 2 ביולי 2008

החלון בשיקול העיצובי

החלון הוא החלק הרגיש ביותר בעיצוב הפנים.
הוא נמצא על קו התפר בין המבט החוצה לבין המתחם הפנימי; הוא שייך לנוף הנשקף ממנו, והממוסגר על ידו, אך בעיקר שייך לקיר החדר שבתוכו הוא מובנה. אכן, מקור המלה הוא 'חללון', חלל קטן.

אם כך, איך נתייחס לחלל הדו-ערכי הזה במכלול של מבנה הפנים ?
הצעד הראשון טמון בשאלה עצמה: אם מה שחשוב לי יותר מכל הוא המסגרת הביתית, הדגש בעיצוב יתחבר לעולם הקיימות הפרטי, כלומר בתאום עם מרכיבי החדר, בצבעים, בחומרים, בקווים הצורניים.

לעומת זאת, הקשר הרצוף עם החוץ, עם האויר, עם הנוף, משפיע על עיצוב החלון כקו גבול וכמעבר. למשל בסביבה 'כפרית', הקצאת אדן החלון לצמחייה דמויית גינה, תסמן אותו כתמרור הראשון במבט החוצה. על אותו עיקרון, כשהאופק הסביבתי מתוחכם ובנוי, גם החלון ישקף טכניקה המודרנית, למשל בשילוב אלומיניום, נחושת ופלקסיגלאס (כסגנון העיצוב של דונאלד ג'אד, בסידרה UNTITLED - "ללא כותרת").

אם נתמקד בצדו הפנימי של החלון, נראה כי יש כר נרחב לסימון שייכותו לחלל המגורים.
במצב זה נראה בחלון את פתח החדירה אל הבית. מן הזוית הזאת הוא יסורג באמצעי הגנה
החלון הוא החלק הרגיש ביותר בעיצוב הפנים. הוא נמצא על קו התפר בין המבט החוצה לבין המתחם הפנימי; הוא שייך לנוף הנשקף ממנו, והממוסגר על ידו, אך בעיקר שייך לקיר החדר שבתוכו הוא מובנה. אכן, מקור המלה הוא 'חללון', חלל קטן.

אם כך, איך נתייחס לחלל הדו-ערכי הזה במכלול של מבנה הפנים ?
הצעד הראשון טמון בשאלה עצמה: אם מה שחשוב לי יותר מכל הוא המסגרת הביתית, הדגש בעיצוב יתחבר לעולם הקיימות הפרטי, כלומר בתאום עם מרכיבי החדר, בצבעים, בחומרים, בקווים הצורניים.


לעומת זאת, הקשר הרצוף עם החוץ, עם האויר, עם הנוף, משפיע על עיצוב החלון כקו גבול וכמעבר.

למשל בסביבה 'כפרית', הקצאת אדן החלון לצמחייה דמויית גינה, תסמן אותו כתמרור הראשון במבט החוצה. על אותו עיקרון, כשהאופק הסביבתי מתוחכם ובנוי, גם החלון ישקף טכניקה המודרנית, למשל בשילוב אלומיניום, נחושת ופלקסיגלאס (כסגנון העיצוב של דונאלד ג'אד, בסידרה UNTITLED - "ללא כותרת").

אם נתמקד בצדו הפנימי של החלון, נראה כי יש כר נרחב לסימון שייכותו לחלל המגורים.
במצב זה נראה בחלון את פתח החדירה אל הבית. מן הזוית הזאת הוא יסורג באמצעי הגנה



www.cavim.co.il