החלל הרטוב
מכיור המטבח אל חדר האמבטיה, מהבריכה הפרטית ועד הסאונה, הרבה מים זורמים בתוך בתינו, עוד לפני שהגענו להשקיית הגן והאדניות. כמובן שבתכנון מוקדם אפשר להפוך את כל הצנרת לפרויקט ירוק, ממוחזר, אקולוגי וחסכני. שימוש באור השמש לדודי המים ובמי הגשם למאגרים קולטים יכול להחזיר אותנו ישירות לטעם הטבע.
אך כשם שהנגישות לסאונה ולאקססורים של יוקרה אינה נפוצה,
כך התכנון של הבית האקולוגי הינו עדיין בגדר פרוייקט יוקרתי ולא פשוט.
איך נתייחס, אם כך לעיצוב החללים הרטובים של הבית, מתוך גישה אסתטית שהיא בהישג יד ?(ובמידה שהדבר אפשרי, לקדם גם תיעול חכם, תרתי משמע, של המיים, עורק החיים היומיומיים).
חדר אמבטיה המופרד מחדר השינה במעקות, מחיצות זכוכית, חלון קשתי או בפסיפס של מראות גיאומטריות הוא דוגמא לפיתרון עיצובי המפנה עורף לשיטת הקובייה הסגורה בדלת אטומה, כנהוג ביחס לחדר הרחצה.
כמובן שעיצוב חדרי השירותים חייב להתנער ממורשת הסתרה פוריטאנית,
ולרענן את תבניתו הקופאת על שמריה, לפחות מהבחינה התודעתית. הדלת יכולה להתחלף במחיצה או תריס מחומר קל, על ציר נע,והאיבזור הפנימי הקלאסי (אסלה, כיור, מיתלים, כוננית לחומרי ניקוי ואיוורור) יכול להתחלף בצורות חדשות, מרובעות או צינוריות, בשילוב של ניקל וזגוגית או חומרים תעשייתיים שקופים.
אם הדגם המצויר של אולדנברג "אסלה רכה" איננו שימושי, כמובן,
הרי תליית הפוסטר הרך על קיר חדר השירותים יכול לרכך את אוירת התא הסגור באלמנט חייכני ומשחרר.
מטבח המופרד מחדר האוכל בדלפק קעור או גלי מעניק אוירה חמה ומקרבת למיתחם הבישול, לעומת הפרדת המטבח מחלל המגורים בצורה ההרמטית הרגילה, כחדר צדדי ואף סגור.
חשיפת הצנרת וצביעתה בצבעים מטאליים תוך משחק צבעים וצורות עם דפנות הכיור והברזים יכולה להחדיר יסוד קליל למראה המטבח , לעומת הנטייה הרווחת להסתיר ולכסות את השלד הפנימי של מערכת המים כסגנון 'מכובד' כביכול. בכך אנו מתחככים באסתטיקה של חשיפת השלד, שהפכה לטרנדבאדריכלות החדישה (למשל במעליות שקופות שהן חיצוניות לבניין). הרתיעה משילוב חמרים תעשייתים בעיצוב אמנותי הולכת ומתפוגגת, ובמקומה היסוד התעשייתי הופך לאתגר אסתטי ממדרגה ראשונה.
ברוח זו טוב להתייחס לחללים הרטובים של הבית לא כאל חלקים נחותים שצריך להחביא, אלא כחיבור טבעי בין יסודות הבית לבין תהליכי הקמתו. אך אם איננו מעוניינים להפוך את חלל המגורים לאתגר מודרני לשמו
(כדוגמת שקיפות שלד הבניין המרשים ב'מרכז פומפידו' הפריזאי), נוכל להפיק אוירה אסתטית ברמזים לתפישה החדישה.
ניתן למשל ליצור הרמוניה בין דלתות מרושתות או מסורגות לארונות המטבח והצנרת לבין שולחן אוכל הבנוי מאותם חומרים, כגון מצינורות פלדה ומקלעת קש כדוגמת 'הכסא של ברוייר' (מאדריכלי הבאו-האוס), הבנוי כולו מצינור מכופף.
כן אפשר להכפיל את אפקט הזרימה של המים באמצעות לוחות פיברגלס שקוף לפינת השיש ולקירות המטבח. לעיצוב התעשייתי בחלל הבית יש כמה וכמה יתרונות, ביניהם הנגישות לחומרים עמידים וזולים ולא פחות חשוב - התקרבות לתהליכי הייצור של סביבתנו ולמקורם של העצמים המקיפים אותנו. כפי שפעם המגורים בבית הבנוי מעץ או מאבני הסביבה העמיקו את הקירבה בין האדם למרחב החוץ, כך המודעות לתשתית התעשייתית תסיר את הניכור ואת המיסתורין כלפי השימוש הטכנולוגי בפעולותינו הפשוטות ביותר.
אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב .
קווים בנמל תל אביב
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/
אך כשם שהנגישות לסאונה ולאקססורים של יוקרה אינה נפוצה,
כך התכנון של הבית האקולוגי הינו עדיין בגדר פרוייקט יוקרתי ולא פשוט.
איך נתייחס, אם כך לעיצוב החללים הרטובים של הבית, מתוך גישה אסתטית שהיא בהישג יד ?(ובמידה שהדבר אפשרי, לקדם גם תיעול חכם, תרתי משמע, של המיים, עורק החיים היומיומיים).
חדר אמבטיה המופרד מחדר השינה במעקות, מחיצות זכוכית, חלון קשתי או בפסיפס של מראות גיאומטריות הוא דוגמא לפיתרון עיצובי המפנה עורף לשיטת הקובייה הסגורה בדלת אטומה, כנהוג ביחס לחדר הרחצה.
כמובן שעיצוב חדרי השירותים חייב להתנער ממורשת הסתרה פוריטאנית,
ולרענן את תבניתו הקופאת על שמריה, לפחות מהבחינה התודעתית. הדלת יכולה להתחלף במחיצה או תריס מחומר קל, על ציר נע,והאיבזור הפנימי הקלאסי (אסלה, כיור, מיתלים, כוננית לחומרי ניקוי ואיוורור) יכול להתחלף בצורות חדשות, מרובעות או צינוריות, בשילוב של ניקל וזגוגית או חומרים תעשייתיים שקופים.
אם הדגם המצויר של אולדנברג "אסלה רכה" איננו שימושי, כמובן,
הרי תליית הפוסטר הרך על קיר חדר השירותים יכול לרכך את אוירת התא הסגור באלמנט חייכני ומשחרר.
מטבח המופרד מחדר האוכל בדלפק קעור או גלי מעניק אוירה חמה ומקרבת למיתחם הבישול, לעומת הפרדת המטבח מחלל המגורים בצורה ההרמטית הרגילה, כחדר צדדי ואף סגור.
חשיפת הצנרת וצביעתה בצבעים מטאליים תוך משחק צבעים וצורות עם דפנות הכיור והברזים יכולה להחדיר יסוד קליל למראה המטבח , לעומת הנטייה הרווחת להסתיר ולכסות את השלד הפנימי של מערכת המים כסגנון 'מכובד' כביכול. בכך אנו מתחככים באסתטיקה של חשיפת השלד, שהפכה לטרנדבאדריכלות החדישה (למשל במעליות שקופות שהן חיצוניות לבניין). הרתיעה משילוב חמרים תעשייתים בעיצוב אמנותי הולכת ומתפוגגת, ובמקומה היסוד התעשייתי הופך לאתגר אסתטי ממדרגה ראשונה.
ברוח זו טוב להתייחס לחללים הרטובים של הבית לא כאל חלקים נחותים שצריך להחביא, אלא כחיבור טבעי בין יסודות הבית לבין תהליכי הקמתו. אך אם איננו מעוניינים להפוך את חלל המגורים לאתגר מודרני לשמו
(כדוגמת שקיפות שלד הבניין המרשים ב'מרכז פומפידו' הפריזאי), נוכל להפיק אוירה אסתטית ברמזים לתפישה החדישה.
ניתן למשל ליצור הרמוניה בין דלתות מרושתות או מסורגות לארונות המטבח והצנרת לבין שולחן אוכל הבנוי מאותם חומרים, כגון מצינורות פלדה ומקלעת קש כדוגמת 'הכסא של ברוייר' (מאדריכלי הבאו-האוס), הבנוי כולו מצינור מכופף.
כן אפשר להכפיל את אפקט הזרימה של המים באמצעות לוחות פיברגלס שקוף לפינת השיש ולקירות המטבח. לעיצוב התעשייתי בחלל הבית יש כמה וכמה יתרונות, ביניהם הנגישות לחומרים עמידים וזולים ולא פחות חשוב - התקרבות לתהליכי הייצור של סביבתנו ולמקורם של העצמים המקיפים אותנו. כפי שפעם המגורים בבית הבנוי מעץ או מאבני הסביבה העמיקו את הקירבה בין האדם למרחב החוץ, כך המודעות לתשתית התעשייתית תסיר את הניכור ואת המיסתורין כלפי השימוש הטכנולוגי בפעולותינו הפשוטות ביותר.
אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב .
קווים בנמל תל אביב
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/
