יום שבת, 2 באוגוסט 2008

חדשנות פריצה בתפישה האדריכלית

חדשנות - פריצה בתפישה האדריכלית
הנוף האדריכלי המודרני מתהווה תוך נסיונות לפריצת המוסכמות שהתיישנו.
מאליו יובן שאם הדגמים החדישים גורפים הצלחה, השפעתה ניכרת גם בתפוצה כלכלית.
ואילו כשהם כושלים לא יזכו בהמשכיות
(כמו הבנייה היומרנית של ברזיליה, שהפכה למגדלי מגורים מבודדים המנציחים את העוני והמצוקה של דייריהם).

הרבה מבנים חדשניים,
שייחודם בשילוב בין רמה אסתטית גבוהה לבין מעוף עתידני לגבי תיפקוד שימושי וישים,
נותרו כאנדרטה חד-פעמית ליכולת מוכחת.
על קטגוריה זאת נימנים כמה בניינים ברחבי הבירה - כדוגמת בניין האוניברסיטה החדשה בהר הצופים,
ולא רחוק ממנו - מלון הייאט, וכן תיאטרון ירושליים בשכונת רחביה. למרות שיש בהם חותם של פאר היצירה, יש להצר על כך שלא הכתיבו סגנון שישפיע על הנוף העירוני וינוצל לפלחים רחבים יותר של תנופת הבנייה, לפחות במיתחם הציבורי.

יש לכך כמה סיבות,
ביניהן כמובן הצד הכלכלי שאיתו קשה להתווכח,
כמו בדוגמת התיאטרון שמומן על ידי בעלי הממון (המתגוררים בסמוך לו) ש"חפצו בייקרו" תרתי משמע :
גם תיגמלו רבי-אמנים להירתם לעיצוב הבניין ולסביבתו הפיסולית, וגם השקיעו הון עתק למימוש העלות של החזון האסתטי.

החד-פעמיות תוצדק לא פחות מסיבות פונקציונאליות מובהקות,
כגון הדוגמה החדישה יותר של בית המשפט בשכונת ממילא, הוא היכל בית המשפט העליון, שמותאם להוד ולתנועה הטיפוסית של שוכניו, מחדרי השופטים ועד אולמות הדיונים.
סיבה נוספת שראוי להיחלץ מאחיזתה, תוגדר כהילכדות בקונספציה מורשתית,
שאינה מאפשרת לרוחות החדשות להרחיב את פעולתן, תחת תירוצים מתירוצים שונים, שרובם ככולם דימיוניים.מיתחם האוניברסיטה בהר הצופים (ששוקמה לאחר 1967) ידגים את המחסום בתפישת האדריכלות שבלם את השפעתו על סגנון ההמשך בממד כמותי ובעל השלכות סוציולוגיות.
קומפלקס הבניינים שכל כך הפחיד ובלבל את באי המוסד בראשיתו, מתגלה יותר ויותר ביתרונותיו האסתטיים, כאשר שורת חדרי הלימוד המסורתיים מתחלפת בכניסות מרווחות [....] ומתאזנת בחללי ענק בין המפלסים והקומות. מעטפת המדרגות הלולייניות העשוייה פתחים לכל צד לסירוגין מלווה את תנועת הטיפוס המעגלית. המבנה הפנימי המתפתל תוחם חלל ענק שמחבר בין ה"יציעים" הממודרים שבפתח כיתות הלימוד.
כל החלל משדר רוחב אופקים, פתיחות החשיבה, הפתעות ותגליות,
בהתאמה לערכים ולפונקציות האינטלקטואליות של המבנה (כמידגם לאדריכלות לירית):
חשיבה חופשית ומתקדמת בתחומי המדע והרוח. מבחינה חיצונית
גבעת הבניינים החולשת על הנוף מזכירה כוורת שנפרשת על רדיוס רחב.
שרשרת הבניינים נועדה לאכלס את הפקולטאות השונות, השונות בהתמחותן אך שוות ערך במאמץ המושקע בקידום רוח האדם. לכן החיבור ביניהם משקף חזון בין תחומי של אי הפרדה, בניגוד לחלוקה המנוכרת בין ענפי המדע השונים.
"הלם העתיד" שליווה את השנים הראשונות של הפרוייקט (כתלונות על "קשיים בניווט") היה כרוך אולי אף בהלם מלחמת ששת הימים שהחזירה את האוניברסיטה למיתחם המקורי כ"עטרה ליושנה". עם זאת, ההתרפקות על האדריכלות הישנה, פלא אדריכלי כשלעצמו, החריפה עוד יותר את תחושת הפער בין המודרנה למורשת המקובעת בתחום התפישה האסתטית.

לולא כן,
מה היה מפריע לסגנון בנייה קליל והומוריסטי במקצת להתקבל בפועל כמכתיב סיגנון בנייה של
מכללות,
בתי ספר,
ומוסדות חינוך אחרים בכל רמות הידע.
זה מכבר השתחרר העולם מ"סגידה" בלתי מעורערת למול סמכויות האקדמיה, וגישה פתוחה, פחות רצינית ומנופחת תיטיב עם כל הצדדים, לומדים ומלמדים כאחד.

אדריכלות מרובת זוויות, המשתלבת בחלל פנימי רחב היא נסיון לבטא הלך רוחות חדיש.
בד בבד היא אף יכולה לייצר מוקד השפעה על מרחבים קהילתיים,עירוניים וארציים מכל סוג,
מבית תרבות רב-תחומי ועד מועדון במרכז קליטה - כאשר השינויים המודולאריים גמישים לצרכים המקומיים.


אין תגובות: