עיצוב פנים - פני החדר כפני האדם
מהי התפישה של בית דמוי-אדם ?
האם ניתן לומר שבני האדם מעצבים להם בתים "בצלמם ובדמותם" ? - יש למגמה זו כמה סימוכין, מאז העיצוב הקדום ועד לתפישות החדישות. האסכולה שטיפחה את הקו האנושי בעיצוב הפנים מיוצגת בעיקר על ידי פרדריק קיסלר
kiesler שתכנן את הבית האינסופי
(the endless house).
עקרונות העיצוב במושגים של השתקפות האדם נוסחו כנסים ובהצהרות קבוצתיות של רבי האמנים בימינו.
ניתן לאסוף כמה דוגמאות שימחישו את הנטייה להשליט את הדימוי העצמי על הסביבה החיצונית :
* אפשר להבחין, במיוחד בציורי ילדים, בנטייה להשוות בין האדם לבין בית מגוריו. החלונות כעיניים, קו הדלת במקום האף, התקרה ככובע וכן הלאה.
* לפי המקורות - הפנים החיצוניות הן השתקפות של הפנים (האות פ' בשווא). כלומר, פניו של אדם מעידים על תוכו, כנירמז באותה מלה, בהבדל ניקוד קטן (פנים במשמעות הפרצוף הגלוי, מול ההווייה הפנימית, הסמוייה). באותה מידה פני השטח הם המשך ותוצאה של הצד הפנימי.
* הבנייה היוונית היתה מחוייבת לפרופורציות אנושיות ,
למשל היחס בין כף הרגל לבין קומת האדם השתקף ביחס בין העמוד התומך לבין גובהו.
* הנועז באמני העיצוב החדיש, פרדריק ויליאם קיסלר
(שבדגם של "הבית האינסופי", גילם בפועל את ההקבלה בין הבית לבין דייריו) פרסם גילוי דעת המרחיק לכת עד לחיפוש החיכוך עם קירות הבית, הסרת המחיצות בין התקרה לרצפה באמצעות עיצוב קעור (כמדגם של רחם) - כל זאת עדיין תוך שמירה על רעיון הבית כמקום מחסה לאדם.
* הנועז באמני העיצוב החדיש, פרדריק ויליאם קיסלר
(שבדגם של "הבית האינסופי", גילם בפועל את ההקבלה בין הבית לבין דייריו) פרסם גילוי דעת המרחיק לכת עד לחיפוש החיכוך עם קירות הבית, הסרת המחיצות בין התקרה לרצפה באמצעות עיצוב קעור (כמדגם של רחם) - כל זאת עדיין תוך שמירה על רעיון הבית כמקום מחסה לאדם.
הבית האינסופי, שלא נבנה מעולם, עורר מחלוקות רבות, ועם זאת הניסוח התיאורטי של הרעיון מעניין מהבחינה של הנסיון לשקף במבנה המגורים את עולמו הפנימי של הדייר: בהשפעת הרעיונות המקובלים של תורתו של פרויד, החלל הפנימי הבנוי כיחידה חשופה, כמעין חלל ענק של מערה, משקף את הסרת המחיצות בין המודע וה"לא-מודע".
קיסלר מוכר בישראל בזכות היכל הספר, שאותו תכנן כמבנה חוויתי דמוי מערה, כדי להמחיש את האתר שבו נתגלו המגילות הגנוזות (מערות קומראן). המבקרים נעים במעברים מאגף לאגף כבתוך מחילות, וקולטים את האוירה הארכיאולוגית המחברת אותם עם החלל העתיק, המוגן בכיפת המבנה הלבנה.
נסיונות נוספים להמחיש את ההמשכיות בין "השטח הפנימי" של האדם לבין סביבתו המיידית
(כלומר חלל המגורים) נעזרו במבנה ההנדסי המיוחד של רצועת מביוס.
העיצוב בכיוון הזה דורש שילוב מוקפד של יסודות הנדסיים מורכבים עם חשיבה יצירתית טובה, לבל יווצר מבוך המתנגש עם הקיימות הנעימה שבכוונה המקורית. הצורה הייחודית, המחברת שני קצוות הפוכים של טבעת, ללא יכולת הבדלה בין צידו החיצוני של המבנה ההנדסי לבין צידו הפנימי, מהווה אתגר אידיאלי למעצבים שעניינם בגילום הזיקה בין חלל הפנים והחוץ.
האתר החדש של מכון קווים -
