עיצוב פנים הבית - אמנות הפרטים הקטנים

עיצוב פנים הבית - אמנות הפרטים הקטנים עיצוב פנים הבית הוא אולי החלק הכי מעניין במעבר לבית חדש. זהו הרגע בו כל מה שחלמנו עליו והרצנו בראש אינספור פעמים בא לכדי מימוש בשטח. המקום בו אנו הולכים לחיות את חיינו מקבל אט אט צורה, עוד רהיט נוסף לסלון, עוד תמונה נתלית על קיר חדר השינה, עוד עציץ מוצב בפרוזדור.

לצורה בה נעצב את ביתנו יש קשר ישיר ל הרגשה הפנימית אותה נחוש בכל פעם שנחזור אליו מעוד יום ארוך. כדי שההרגשה הזאת תהיה תמיד הרגשה של בית חם, מזמין ומחבק אנו לא יכולים להשאיר אף פרט ליד המקרה. לפעולת עיצוב פנים הבית עלינו לגשת לאחר תכנון מקדים הכולל בחירת קו עיצובי (לבית כולו או לכל חדר בנפרד), מדידות, סקרי שוק מקיפים והתייעצות עם אנשי מקצוע רלוונטיים. כי אם אנחנו רוצים להרגיש הרגשה אמיתית של בית, אין מקום להתפשרות ואין תחליף לעבודה יסודית.
במאמר זה נעסוק בשני אלמנטים חשובים מאוד של עיצוב פנים הבית: הריצוף והרהיטים.

עיצוב פנים הבית: הריצוף
בחירת ריצוף היא ללא ספק אחת הבחירות החשובות, אם לא החשובה ביותר בעת עיצוב פנים הבית. ריצוף הוא אלמנט דומיננטי מאוד בסביבה הביתית בשל השטח הגדול עליו הוא מתפרש ועל כן החלק שלו ביצירת ההרמוניה אותה אנו שואפים להשיג הוא גדול.
בחירת ריצוף, כמו כל בחירה אחרת בתחום עיצוב פנים הבית, צריכה לקחת בחשבון הן שיקולים פרקטיים והן שיקולים עיצוביים. בצד הפרקטי חשוב לזכור כי ריצוף הוא אלמנט שיישאר איתנו זמן רב ולכן הפרט הראשון שיש לבחון הוא איכות החומרים. בנוסף, עלינו לוודא מראש שהבית שלנו מכיל את התשתיות והבסיס המתאימים להתחלת תהליך הריצוף.
בחלק העיצובי עומדות בפנינו אינספור אפשרויות. בכל רשת או חנות רלוונטית נוכל למצוא סגנון ריצוף שיתאים לטעם שלנו ולקו העיצובי שבחרנו עבור ביתנו. נוכל למצוא ריצוף שישתלב היטב בסגנון עיצוב כפרי, כזה שיתאים בדיוק לסגנון מודרני או ריצוף שיהלום סגנון הייטקי. בכל בחירה שלא תהיה, חשוב לשמור על הכלל מספר אחד של עיצוב פנים הבית והוא לשמור על קו עיצובי אחיד.

עיצוב פנים הבית וכוחם של רהיטים
בחירה נוספת וחשובה מאוד בעת עיצוב פנים הבית היא בחירת הרהיטים. כמו הריצוף, גם הרהיטים לוקחים תפקיד דומיננטי מאוד בחיינו הן מבחינת הנוחות הפיזית שלנו והן ביצירת ההרמוניה הביתית ולכן בחירתם צריכה להתבצע בקפידה.
לכל סגנון עיצובי שנבחר יתאימו רהיטים בסגנון אחר. לסגנון עיצוב מינימליסטי לדוגמה יתאימו יותר רהיטים פשוטים בגוונים של לבן ואפור בעוד לסגנון הטבעי יתאימו רהיטים בצבעים חמים כמו אדום וחום. אם אתם מתקשים להתאים את הרהיטים לסגנון שלכם כדאי מאוד להתייעץ עם איש מקצוע שהתמחותו היא עיצוב פנים הבית או לחלופין לאסוף חומר מקצועי (ולא חסר כזה) וללמוד אותו לעומק.
אם כל בחירה שתעשו עבור ביתכם תעשה ביסודיות ובסבלנות, תוך זמן קצר תראו איך התמונה אותה הרצתם בדמיון הופכת צעד אחר צעד למציאות חיה ונושמת.

לפרטים נוספים: קווים המכון לעיצוב ואדריכלות

החלל העודף

החלל העודף הוא ה'אקסטרה'.הוא מהווה מעין ממד שלישי לצורת המסגרת של חלל המגורים עיצוב פנים .
באמצעותו אוכל להביע את תפיסת החופש שלי - או לפחות את אי-התלות שלי (המשתקפת בפריצה מתבנית החדר).

החלל העודף יכול להישאר בלתי מנוצל, בבחינת ריק מודע,
כמו שהשבת היא היום החופשי של השבוע, לאחר שנוצלו ששת ימי המעשה.
החלטות מעולם של אדריכלות ועיצוב הפנים.
המיתחם יכול להכיל פרטי אמנות קבועים או מתחלפים, להיצבע בצבע שונה מן האופייני לחלל העיקרי, או לחילופין, במוטיב צבעוני ששומר על זיקה לחדר אך בעל אופי עצמאי משלו.
סוג אחר של מתן נוכחות לחלל העודף מופק באמצעות אשלייה אופטית, המפקיעה את ממדי המיתחם מהתפישה המציאותית הרגילה. אין עוררין על כך שפוסטר מוגדל בסגנון האופ-ארט של ואסארלי מעניק לחלל כזה עוד פרספקטיבה שמגדילה את רשמי המרחב בתחושת עומק שעוברת את גבולות הדו-ממד, ללא התערבות פיזית של חפץ תלת-ממדי אמיתי.

בכיוון זה גם פוסטר של אשר (ESCHER) ממלא אותו תפקיד, אלא שהתפוצה של השפעות אלה הפכה נדושה, ואם כך ציור של החדר העיקרי בסגנון הפופ של וסלמן (ציור המטבח או חדר האמבטיה, המשכפל את המטבח או את חדר האמבטיה הממשיים), יכול לשוות קריצה מחוייכתלנטייתנו הרצינית מדי להעריץ מרחבים מקובעים.

אם נחזור לתפישה של "לצאת מתוך הריבוע", אפשר לראות בחלל העודף ריווח מקום ללא תכלית תועלתנית, אלא להבעת האוירה הפנימית של הדייר. ההרחבה של אופקי החשיבה של השוכן בחלל הבית אומרת ש'אני יותר מסך כל התנאים שבהם אני חי'.
לאתר החדש של מכון קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב בעידן הטכנולוגי

עיצוב בעידן האלקטרוני
לאחר העידן התעשייתי, ששינה את קונספציות האסתטיקה, הגיע תורו של העידן האלקטרוני
לחדש את הגישה האסתטית בתחום העיצוב.
בעוד שילוט החוצות עושה שימוש מרבי ( לא תמיד מיטבי...) בפעלולי התאורה, הרי שילוב אפקטים של אור בעיצוב הפנים עדיין זוחל.

פרוש לפנינו מאגר אדיר של משחקי אור, החל בשיטות עמעום והגברה, לפי הצורך או שעת היממה
וכלה בקירות שקופים המשלבים גורם קינטי של צינורות תאורה מרצדים או מחליפי צבעים, בקצב מתון
או מזורז.

אין מלים לתאר את היופי בפסל קינטי שתוכו שיבולים של אור, עולות, נפרשות, נשפכות מחדש כאשד ב'סלואו מואושן'. יש מיצב כזה, על ריצפת אחד מאגפי מוזיאון ואסארלי, בדרום צרפת. מדהים להיווכח, לאחר כמה רגעי צפייה, שהצופה עצמו מכתיב את קצב תנועת האור, מכל מקום שהוא עצמו זז, נושם, מקיף בפליאה את המתחם הדינאמי, ומגלה היבטים אישיים בהתמזגות הזאת עם האור.

www.cavim.co.il

עיצוב שער הכניסה

עיצוב - שער הכניסה

השער לבית או לבניין המגורים נמצא במיקום רגיש ביחס למרחב המגורים בכללותו. כמו הגדר החיצונית, הוא תוחם את המעבר הפיזי בין הרשות הציבורית לפרטית, ובו זמנית הוא מסמן את השינוי הנפשי העובר על הדייר - מהזיקות החברתיות עם עולם החוץ אל ההתכנסות האישית בעולמו הפנימי.
בין אם זה שער לבית פרטי ובין אם לבית משותף, השער הוא כרטיס הכניסה הראשון למבקרים וקבלת הפנים הראשונה לדייר. לכן יש משמעות לצורתו האסתטית בצד תיפקודו המוגדר בסוללת ההגנה של הבית.ההיבט הדו-סטרי של השער, בפניו הכפולים - כלפי חוץ וכלפי פנים - התבטא בימים קדומים בהערצה עצומה לשטח הכניסה, שהתפתחה עד לפולחן מקודש המואדר במבנה גרנדיוזי. שערי המקדשים התעבו בעמודים מרשימים מימין ומשמאל וכן בפסלי אריות או חיות מכונפות, השומרות כביכול על המתחם.

בעולם הפגאני הוצבו בשער הפרטי 'תרפים' (פסלוני אלים ואלות) שנועדו להגן על הבית, ובעולם המסורת היהודית ממלאת המזוזה אחר המשמעות הסמלית המיוחסת לגורם המגונן על שוכניו.איך ראוי לעצב כיום את שער הכניסה ?
השערים המוצבים בפתח החצרות הישנות מעוררים התפעלות בעיצוב המסולסל, במלאכת מחשבת של המסגר והאומן, החל בערבסקות המזרחיות ועד התבליטים השופעים בסגנון הבארוק המערבי.
הסגנון המודרני גורס יותר פשטות בקווי המיתאר, ועם זאת הדמיון פתוח לסגנון אישי, שאיננו כבול בקונספציה רעיונית או אופנתית. לבחירה האישית מצטרף בהכרח הגורם הסביבתי, כלומר הזיקה לצורת החצר, לפונקציות החברתיות של הדיירים ולצורתו החזותית של הבניין.

רבים ההיבטים המשתתפים בשיקולי העיצוב של גורם כה שולי לכאורה!- האם צידו החיצוני יהיה זהה לצידו הפנימי ?
שיקול מסוג זה ישקף אי-הפרדה בין מעגל החיים האינטימי לבין פעילות החוץ.- האם השער יתנשא לגובה רב וישדר כבדות (תודות לחומרים ולנפח של המבנה)? הדבר תלוי ברצונו של הדייר להרגיש כי "ביתו הוא מבצרו".
- אם השער מאובזר ומאובטח יותר מדי, הוא עלול להוות סימן מוגזם לעושר, בבחינת קריצה לגנבים מתוחכמים...- כיום יש להתייחס גם להיבט הביטחוני, שמכניס לשימוש את השער האלקטרוני.מתברר כי התפישה המודרנית המביאה בחשבון פתיחות ודינאמיות, יכולה לאפיין גם את השער, המשקף את "תעודת הזהות" של הדיירים. סיגנון הבאו האוס, מיסודו של האדריכל גרופיוס ששאף להסיר כל קישוטיות מיותרת, יכול עדיין להיות הקו המוביל בעיצוב השער. אולי רצוי להשאיר את ההתרפקות עלצורות עיטוריות כגון הפיתוחים הנאים לעין, לאתרים שנועדו לשימור, או להקצות לה מקום בפינת הילדים, שבה חלק משעשועי החצר ישקפו את עולם האגדות.

אם "השער הפתוח" - תרתי משמע - יעוצב בקו פשוט ותכליתי, מחומר תעשייתי שהוא ידידותי לסביבה, הוא יכול להרגיע את המבקר ואת הדייר כאחד. העיטור הנוסף יכול לעבור לעיצוב הסמוך לשער - לגדר החייה ואף לעצים שגזעם צבוע, כסימון הטריטוריה הפרטית.
מודל מעניין לשער מודרני נמצא בשערי משכן הכנסת (פרי עבודתו של הפסל דוד פלומבו),
אשר בשפת העיצוב מבטאים בו זמנית ביטחון ושקיפות. סורגי המתכת המחוטבים משאירים הרבה חלל מרווח, הממתן את אימת המחסום ומזמין את הנכנסים למיתחם "להחליף מהלך" בלי לחץ: כמייצגת האזרח הכנסת משתייכת אליו כרשות הפרטית שאותה הוא אמור לכבד. כיווני הסורגים נמתחים לרוחב ולא מתנשאים לגובה: אנו רחוקים מהתפיסה הסוגדת למלכים, שצריך היה לפאר ולכבד כאלים מורמים מעם.

אין צורך בזהב ובעיטורים מוזהבים: התגלמות השיוויון הדמוקראטי.על אחת כמה וכמה, לבית הפרטי אין צורך בסמלי מעמד ותפארת. די אם השער יסמן מעבר "ברגל ימין"בין רשויות סמוכות.
www.cavim.co.il

עיצוב פנים - קווים יפים מה יותר יפה מקווים ?

עיצוב פנים - קווים יפים מה יותר יפה מקווים ?
--------------------------------------------------------------------------------
מונדריאן, אמן הקווים, ראה באמצעותם דרך להשגת האיזון.
איזון חיצוני שיחפוף לאיזון פנימי. לשם כך הירבה בנסיונות להבליט ניגודים בין קווי אורך וקווי רוחב,
קווים אנכיים וקווים אופקיים, קווים הסוגרים חלל ריק מול קווי המשבצות הממולאות בצבע.
הוא הציג משטחים א-סימטריים כדי לחפש ולעצב את הסימטריה שתאזן ביניהם. ומעל לכל שאף להמחיש בעבודותיו את ההתאזנות בפעולה.
--------------------------------------------------------------------------------
מה אנו יכולים לקבל מהתיאוריות ובעיקר מההתנסות המעשית של אמני הקווים, בתחום עיצוב הבית ?
בתחום הבנייה בולט השימוש בעמודים תומכים, המגלמים את היסוד האנכי בצורה התיפקודית והמעשית ביותר.

העמודים היו מאז התקופה הקלאסית סמלי זקיפות וגאווה, בדמות האדם הזקוף או כחיקוי לעצים המתנשאים לגובה. מעניין שציורי העצים, בתקופתו המוקדמת של מונדריאן, הולכים ומאבדים את מתאר גזע העץ, אך הקווים שומרים על הכיוון האנכי והזקוף, לעומת הענפים הנירכנים בצורה אופקית.
--------------------------------------------------------------------------------
בצד מראה העמודים,מה יכול לשקף אסתטיקה של קווים בחלל החדר ?
המחיצות המחלקות את החלל יכולות להבליט את זקיפותן לעומת קו הריצפה השטוח;
כסאות או כורסאות עם מסעד גבוה, שמאוורר בקווים אנכיים ועדינים ייצרו ניגוד אנכי לאופקיות של זרועות המושב;
באותו כיוון יעוצבו אלמנטים אנכיים בסורגי החלון על רקע דפנות מעוטרות בפסים אופקיים, או אהיל אופקי על מנורה ניצבת, וכן מדף שטוח המונח על רגלית ארוכה.
--------------------------------------------------------------------------------
הבלטת הניגודים בין האנכי לאופקי יכולה להתבטא גם באמצעות צבעים 'מדברים', או חומרים ה'משוחחים' ביניהם : ריצפה מקורה בעץ מאט לעומת עמודי ספרייה העשויים מאותו חומר; חלון מסורג לאורכו במתכת כהה, שמתנשא מעל לסף רחב העשוי מאותה מתכת. מחיצה נמוכה שמפרידה בין מפלסים שטוחים במרחב המגורים, שלמרגלותיה רצועת צבע מאותו סוג גוונים שבהם היא מעוטרת; וכמובן מעקה צבעוני של גרם המדרגות, שיוצר משחק צבעים עם פסי המדרגות. כיוצא באלה משחק גוונים של עמודי המנורות או מיתלי תאורת התיקרה עם המשטחים הישרים של המושב הסמוך להם.
--------------------------------------------------------------------------------
עקרון האיזון הולם כל מרחב, מדירה קטנה ואינטימית ועד חלל מגורים רחב ידיים בבית משותף או בסביבת גורדי שחקים. עוד בראשית הבנייה לגובה ברחבי ארה"ב טבע האדריכל המוביל סאליבן עקרונות המזכירים את האיזון האורגאני בין הקווים האנכיים של שלד המתכת לבין הקורות האופקיות המצופות בעיטור מידי כמה קומות.
--------------------------------------------------------------------------------
בבניין רב קומות יכולה להיווצר הרמוניה בין הקירות החיצוניים לבין החלל הפרטי בעזרת השתקפות קווי השלד של נוף הבניינים
(הנישקף מהחלון) במראה המבנים הפנימיים, כגון כוננית גבוהה העשוייה כשילדת מתכת.
השאיפה להרמוניה בין האדם לסביבתו אינה חלה בהכרח על זיקה לטבע, שבמציאות האורבאנית מהווה מחוז כיסופים רחוק, יותר מאשר באמת עובדה בשטח.


--------------------------------------------------------------------------------

עצם שימת הדגש על עיצוב בקווים מהווה צעד מפוכח ומשוחרר מתלות נוסטאלגית במושגי יופי פיגורטיביים שהם חיקוי לעולם כפרי בלתי רלוונטי לרוב האוכלוסייה.


--------------------------------------------------------------------------------
www.cavim.co.il

איפה אני ?

איפה אני ?
האין זו השאלה המהותית ביותר בעיצוב הפנים החדיש ?
פעם הרגשנו 'בבית' גם כשקירות החדר קושטו בתמונות נוף. נוף רגוע, נוף קרוב, נוף אקזוטי - בכל מצב הנוף ייצג את החוץ, את ה'שם', שניבדל באופן חותך מן ה'כאן'. המנטאליות האנושית קיבלה כמובן מאליו הפרדה מגודרת זאת. ברם חומת ההפרדה קורסת כמו שקרסו חומות בהיסטוריה הקרובה: החל בחומת ברלין ו'מסך הברזל' הסובייטי ועד להפיכת הגבולות לסעיף רשמי בלבד באיחוד האירופי המשותף. ההפרדה היא יותר סידורית מאשר ממשית. אפילו החומה הסינית הגדולה מהווה אתר תיירותי יותר מאשר ממלאת אחר פונקציה הגנתית (פאתטית - מנקודת מבט מודרנית).

--------------------------------------------------------------------------------

האם המצב דומה בתחומי הגבולות הפרטיים ?
מן הזוית הזאת נבדוק ציור חדר צבעוני למדי של מאטיס, "הרמוניה באדום".דמות האשה היושבת לשולחן מתמזגת עם חלל החדר וצבעיו, וגם הגבולות בין החדר לנוף הנשקף מן החלון
מתפוגגים בשפעת הצבעים המתואמת, בלי לאבד את הקוים המגדירים כל פרט. נראה כי המראה שוקק החיים נובע באותה מידה מהבחירה בצבע חם ואקספרסיבי כמו מהדגשת המעבר הנוח בין האויר הפנימי לבין החיצוני.

--------------------------------------------------------------------------------

אותו אפקט של נשימה חופשית יכול לחול על חלל-פנים המעוצב כחדר רחב ידיים, עם מעברים
מאווררים בין מתחם למתחם. מדרגות פנימיות, המעוצבות כמיפלסים, עשויות להזכיר למי שנע בבית, שהוא עובר מסוג פעילות אחד (כגון הכנת הארוחה) לסוג פעילות אחר (למשל מנוחה או
ארוח) בלי שחסימה פיזית תעצור את גופו ותנועתו המתמשכת, ולו לרגע קט. המפלסים אף יכולים לשמש, באופן ספונטאני או מתוכנן מראש, למושב פונקציונלי ונוח, שיחליף את
כורסאות העור המסורתיות, המפגינות יוקרה וסמל למעמד כלכלי.

--------------------------------------------------------------------------------

אם נחפש את האפקט ההרמוני במודל עיצוב מתקדם, ניתן להתרשם מהסגנון הגיאומטרי של מונדריאן, אמן אסכולת 'דה-סטיל' שהניבה את הישגה האדריכלי המופתי ב'בית שרודר'. ממשיכו של מונדריאן -
ריטוולד יצר סדרת תרשימים של פנים
חדר,
חלון,
שולחן,
כורסה
שחוזרים בואראציות שונות על הקווים המאזנים בין גובה ושטח, בין עמוד אנכי (רגל, מיסעד) לבין משטח ביצוע (דיקט לכורסה או לשולחן).

--------------------------------------------------------------------------------

האמן העביר את הקונספציה של ניגודים בין קוים אופקיים ואנכיים אל הזויות המוצלחות של כורסה שניראית כהעתק (פיגורטיבי) מדויק של צורותיו הגיאומטריות המופשטות של מונדריאן ("כסא באדום, כחול, צהוב"). משחק החללים הריקים של הרהיט עם מסגרתו החומרית, הצבועה בצבעי יסוד, משרה תחושת קלילות נעימה, שמסתכמת באסתטיקה מינימליסטית, ללא מטענים מיותרים.
איפה אני ?
בכל מקום שבו אני מרגיש קיים,