עיצוב פנים גופי תאורה

קשת האפשרויות בעיצוב גופי תאורה ביתיים נראית אינסופית, מבחינה טכנולוגית ויצירתית כאחד.
וכריבוי האפשרויות כן ריבוי הקטאלוגים בהישג יד, ומי שצריך לבחור בין הדגמים המוצעים עשוי לקבל 'סחרחורת אור', שתקשה על עצם הבחירה...

האם נבחר תאורה חללית, תאורה צמודת תקרה, משוקעת, צמודת קיר או תאורה הקורנת מכיוון הרצפה ?
ובין האפקטים הנילווים, האם נבחר תאורה על רקע מקורה בעץ, במתכת, בהשתקפות על זגוגית או על מראה ?
ונדרשת עוד בחירה, בין תאורה בעלת דרגות עמימות, לבין שימוש בהאלוגן או פלורוסנט, ממקור חשמלי או מגז.

הכל טוב ויפה. אבל טוב לחזור לשאלה הבסיסית - מה הפריט המתאים ביותר לתנאי הדירה הפרטית ? ובגבולות התנאים הפיזיים, מהי האוירה הרצויה לי בשימושים המגוונים של גופי תאורה? הגיוון מתפרס גם הוא על קני מידה שונים - החל בדרישות אסתטיות ועד לעיצוב תיפקודי - לקריאה, לארוח, להכנות במטבח, לפעילות שוטפת.


נחלק קודם כל את שני המצבים המתייחסים לתאורה

1. באור יום : ראוי לקלוט את אור השמש כבסיס לתפישת האור הביתי. במגמה זאת נדאג להרחבת הפתחים והחלונות, להכפלת האפקטים של האור הטבעי באמצעות הצללות, התאמת צבעי הזגוגיות, וילונות הנוחים להפשלה, או דרך צבעוניות מטאלית, אם היא תואמת את גווני חלל המגורים. סירוג החלון ביחידות גיאומטריות קטנות יוסיף הדגשים של קרני האור החודרות לבית
וכצעד נוסף בכיוון משחק הגומלין עם אור השמש יהוו כמובן הויטראז'ים - אם כתוצר אמנותי
ואם בהדבקת פוסטר ויטראז' צבעוני על חלקי הזגוגית.



2. תאורה לילית : בתוך שלל האפשרויות הטכנולוגיות ראוי לעשות שימוש חכם בשינוי דרגות העמימות למטרות הפעילות הביתית המגוונת, בין שעות הערב והלילה. שילוב טכנולוגיה תעשייתית עם יסודות קינטיים יכול להוות רהיט מעניין וגוף תאורה בו-זמנית. הפסלים 'מפזרי האור' של רבי האמנים הקינטיים (כגון האמן-המעצב לסלו מוהלי-נוג', מאסכולת הבאו-האוס), הם מופת להתייחסות בלתי חומרית, המנצלת חומרים פיזיים (זכוכית, רשת חוטי ברזל וחבלים) להנאה אמנותית ממשחקי האור וצללי הענק שהוא יוצר על התיקרה והקירות.


בצד העיצוב המעשי של גופי תאורה והתאמתם לחלל המגורים, מעניין לשלב פוסטרים של יצירות אמנות שהתגרו ביכולת לברוא תמונה קורנת באורם של כוכבי הקוסמוס, כגון עבודתו של אלכסנדר קולדר "כוכבים מרקדים" או של פול קלה - "בריאת גרמי השמיים". אמנים מסוג זה רצו לחבר בין האנרגיה הקוסמית לבין החיים לא מתוך דתיות אלא ברגישות מוגברת להרמוניה בין האדם לסביבתו החיצונית. האור, בין בצורותיו הכדוריות בין ברשת קרניו משפיע עלינו באופן דומה מתוך החלל החיצוני והפנימי.


--------------------------------------------------------------------------------

לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב - אטלס אדריכלות עכשווית

אדריכלות העשור האחרון מוצגת בצורה מרשימה באוסף מכל רחבי העולם בהוצאת פיידון, צרפת.
מבחר המבנים המקוריים מכל ארצות תבל נותן תמונה מקיפה על ההתפתחות המטאורית של פרויקטים ארכיטקטוניים במאה ה-21, כלומר מאז שנת 2000. מדובר על מיזמי עיצוב "נסייניים", אם לא לומר מטורפים, שבוצעו בידי אדריכלי צמרת שניתנה להם יד חופשית להקים בניין כלבבם. האוסף מקיף מבנים מכל סוג ומכל גודל, החל בשדות תעופה, גשרים, מרכזי תרבות, ועד חווילות פרטיות בערים או בחיק הטבע.


--------------------------------------------------------------------------------
תמצא שם מכל טוב... "גשר סימון דה-בובואר" בפריז, המחבר בין שתי גדות ללא מגע במים, ונראה כהרחבה של גשרי העץ התלויים אך הבטוחים בפארקים של פעם; בנייני הטלוויזיה האולטרה-מודרניים בבייג'ין, שבהם חומרי המתכת המשולבת בסיבים בוהקים כיהלום מצטרפים לאוירה ה-כמו חללית שמשרה מגדל מלבני ענק המבוקע לכל אורכו בחלון ענק, ומזכיר את השער הבידיוני מסדרת סטארגייט; בכיוון הקיימות בטבע ניבחר "בית האורכידיאה" בקולומביה, כהצדעה לפרח הלאומי ובדמותו: חיקוי ענק של עלי הכותרת העשויים בצביון מחצלות גמישות, כשהכל ניתמך על סמוכות מתכת בבחינת גיבעולים;
הגן המדעי בדנמארק מתייחד במבנה גלי בצבע כסוף בצורת לגו ענק המשתלב יפה בנוף הבוטאני ובנקיון המופתי של הסביבה; מקדש "סביבה ירוקה" בלב יער אורנים יפני - והרשימה ארוכה.

על פי כתבה בעיתון לה פיגארו, מתאריך 31.10.2009
לינק ל-ATLAS PHAIDON
כינוס המונומנטים החדשניים הללו תחת קורת גג קאנונית בכרך האטלס הוא כשלעצמו מונומנט תרבותי ממדרגה ראשונה. מלבד הצילומים עוצרי הנשימה, העיון מעשיר את הקורא בנתונים מספריים על הגובה
(למשל 234 מ' במידגם הסיני), העלות (1,309 מיליארד) השטח (חצי מיליון מ"ר), שנת ההקמה, התכולה ובעיקר - על החזון האמנותי או האסכולה שעל בסיסם שאב האמן-האדריכל את הרעיון והחומרים ליצירתו. לא מעץ ואבן , אלא בזכוכית ומתכת ובכלים המתקדמים ביותר שביכולת הטכנולוגיה העדכנית להציע. אין פלא בדבר שהמודעות הכלל עולמית לאיכות הסביבה ולחשיבה אקולוגית ניכרים בכל העבודות המוצגות, כקו מנחה ומשותף לאמנים ולאזרחי העולם כולו.


--------------------------------------------------------------------------------

המראה המקיף על העשייה האדריכלית הבו-זמנית בכל קצווי הגלובוס מלווה בהלם העתיד, ועשוי ליצור סיעור מוחות לכל העוסק בתחום ולכל מי שמתעניין בשאלה - לאן פני התרבות בעידן האלף השלישי.

--------------------------------------------------------------------------------
אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב .
קווים בנמל תל אביב

--------------------------------------------------------------------------------
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב מינימליזם בגדול

בהגדרה של מינימליזם היינו מצפים לגישה מצמצמת או מקטינה, אך מובילי הזרם המינימליסטי,

כגון פראנק סטלה מאופיינים בגודל ממדי העבודה כמו גם בגדלות הנושא והתכנים. למשל סידרת ה"איורים" שלו לרומן של מלוויל - מובי דיק - הלוויתן הלבן. התמונה מתפרשת על קירות שלמים בתערוכה, ומשקפת בקוים כלליים את עלילת המאבק ההירואי באיתני הטבע.


מה בכל זאת מתחבר למושג המינימליות ביצירתו של סטלה ?
מתוך ההצהרות של האמן ניתן להתחקות אחר חידושיו בתחום המינימליסטי שראה בו מעין חזון.
- ההליכה אל המופשט, במטרה לא לייצג את עולם המציאות אלא את עבודת הציור עצמה:
"בד שטוח עם ציור עליו. שום דבר יותר מכך".
- צמצום בכמות הגוונים והסתפקות במבחר צבעים מוגבל, ואפילו עד לשחור-לבן בראשית דרכו.
- ויתור על נושאים אקספרסיוניסטיים המקובלים על אמני התקופה.


הפניית המבט לציור עצמו כאובייקט לגיטימי המיוצג על הבד דורשת חיפוש פנימי מעל ומעבר לנושא הנדוש "הצייר בסטודיו שלו", עם הפאלטה של הצבעים ודוגמנית עירום (כמו בדוגמה של גוסטב קורבה). ההשקעה של סטלה פונה למחוזות בלתי מוכרים, על גבול המופשט.


ייתכן שבכך נוכל להסביר את פשר התמונה "חכמת העצלות".

במבט ראשון הכותרת מביכה את הצופה שנותר נטול נקודת אחיזה שתחבר בין הכותרת לציור, המופשט ממילא. ברם בעיון מעמיק (עיון משורש עין) מתגלה איזון חכם ביותר בין הרכיבים המוצגים על הבד. הצירוף בין גלילי אריזות מוכנות - מקרטון או אלומיניום - לבין גזירה של צורות אורגאניות מעולם החי איננו שרירותי באמת. למעשה היחס ההנדסי בין החפצים יוצר מירקם מעניין שמבליט את גורם התלת-מימד. אכן הרקע השטוח לכאורה מקבל נפח קיומי שהתרחק מאוד מ"סתם קווים על הבד ולא יותר מכך".

ברבות הימים שינה האמן את טעמו, והרחיב את תחומי פעילותו,

החל בעבודות הדפס ועד עיצוב אביזרים ומותגים, כגון עיצוב סמלה של מכונית המרוץ BMW. הודות לשליטתו בתפישת החלל כמרחב אסתטי יצאו לו מוניטין כמעצב תערוכות ענק, בירידים ומרכזים אמנותיים.


אשר לתפישת עולמו ניתן להבחין בפתיחות גוברת ומודעת לתכנים וסמלים, כביכול בסתירה להגדרתו העצמית המפורסמת.
למעשה כאן באה התעלומה לפיתרונה המוצלח, המקשר את סטלה בעבותות אל עולם עיצוב הפנים: התמונות פרי מכחולו נועדו לעטוף את קירות החדר בבחינת פוסטרים מוכנים, והציור הופך לחלק בלתי נפרד מן הריהוט ומכל האיבזור הפנימי של חלל המגורים.


בשורה התחתונה, ניתן להסיק כי כל הגדרה אמנותית היא מטיבעה תלויית-זמנה וטובה לזמנה.
הדבר נכון בעיקר אם נתייחס למאניפסט האמנותי פחות בבחינת כרזה סטאטית וסגורה, אלא כקריאה שנועדה להפעיל את עולם העיצוב ולהגדיר מחדש את כל תפישת החלל כתרבות ממותגת .
יוצא מכך שההגדרה העצמית היא תחילתו המהותית של המהלך ולא תיאורו מבחוץ.


--------------------------------------------------------------------------------

לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב פנים - פשה

המעצב הפרובוקטיבי גטניו פשה מוכר בטביעת אצבע אופיינית: הכורסה - אשה שהביאה לפירסומו בישרה שרשרת מותגים המעוצבים בקו ה"נשי" השנוי במחלוקת. עוד סימן היכר מובהק הוא קשירת הרהיט לכדור מתכת, בשרשרת המזכירה נוהל כבילת אסירים למישקולת, באירופה שעד המאה הקודמת. האמירה המשודרת דרך הכבלים הללו נראית ברורה מאליה: אם הרהיט קשור לתדמית הנשית, העיצוב מבטא שיעבוד לעולם הגברי. במעגל רחב יותר הריהוט הכבול מדגיש את תלותנו בחפצים ואת חיינו הסובבים באופן פאטאלי על הציר החומרי. בנקודה זו תפקידו של המעצב מקבל ערך אסתטי מוסף, כיוון שהוא מבליט את כמיהתנו לצורה האמנותית וליופי, כערכים שחרגו מהחומר אל הרוח.


ברם בניגוד לטקסט כתוב, היצירה החזותית משוחררת ממושגים מילוליים, וכל אחד מוזמן להתרשם ממנה כראות עיניו, בשפת החושים והצורות. אכן, פשה אינו הראשון שהמציא את "הפיסול הכבול". האם לקח כמודל עיצובי את דדלוס, האמן המיתולוגי הקדום, שפסליו ניראו כה חיים, עד כי היה צורך לכבול אותם בשלשלאות, כדי "שלא יתחילו לנוע" וללכת לאיבוד...

דדלוס האגדי, הידוע יותר מנסיונותיו לעצב כנפי תעופה מנוצות ציפורים,
אכן יכול לשמש כמודל ראשוני ורב-תחומי לאמן המודרני, כיוון שלא ראה כל הבדל בין התפקיד האמנותי לבין השלב הביצועי של מעשה היצירה. כמוהו כליאונרדו דה וינצ'י השקיע מכישרונו בנסיונות קינטיים, החל בתעופה ועד אדריכלות מתוחכמת
(דדלוס הוא אדריכל מבנה הלאבירינט, ולהבדיל, ראשון מעצבי טכנולוגית הצעצועים האמבולטוריים לילדים).
--------------------------------------אם נחזור לגטניו פשה, גם הוא משתעשע בעיצוב פריטים המזכירים חדר ילדים בתנועה,
למשל כיסאות-פוף מתניידות שצורתן לקוחה מעולם החי, ולחילופין בניינים המזכירים קוביות לגו, כדוגמת חווילתו הפרטית בברזיל (למכירה...).המודולאריות היא קו מנחה בעבודותיו, כפי שמעיד ה"מאניפסט" הפרטי שלו: האמן אף מתנכר ליצירות שהשלים, מתוך הדחף תמיד לשנות, להתעדכן, ולנוע קדימה עם רוח הזמן.
--------------------------------------
גטניו פשה ומרטן באס המתארחים בתערוכה CASA09, מעוררים פרובוקציות בעולם העיצוב: האחד מחפיץ והאחר שורףהתערוכה מתקיימת מה19 לחודש עד ה22 לאוקטובר ...

--------------------------------------

אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב .
קווים בנמל תל אביב
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב - מחווה לרחובות פריז

האדריכל כמעצב האדם

במלאות 70 שנה למותו של מבקר האמנות הנודע ולטר בנימין (27 בספטמבר 1940, קטלוניה) ראוי להזכיר את תרומתו האדירה לקידום החשיבה האדריכלית בת זמננו. עבודתו על סמטאות פריז, המרוכזת בספר בשם זה, מאירה באור חדש הן את רחובות פריז שאותה הכתיר כ"בירת המאה ה-19", והן את התפקיד המיוחד שממלאת האדריכלות בעיצוב אופיים של בני האדם המסתופפים בין קורותיה.


עיקר תשומת לבו מתמקדת בבתי הקפה הפריזאים,
המקורים בזגוגיות ובמראות בצורה שמשפיעה על אורחי המקום (בייחוד הנשים) לשקוד על הופעה מטופחת, מכוח השתקפותם המתמדת בראי.

מבין מאות ה"פסאז'ים" של העיר נסקרו בספר כמאה במספר,
שאותם הכיר בנימין היטב מביקוריו הקבועים בבתי הקפה וכן משוטטות חופשית, שבה ראה גם שליחות היסטוריונית ממדרגה ראשונה.


בנימין הוא הראשון שתפש את הסגנון העירוני של הרחוב ה"חצרי" שהתפתח למבנה המדרחוב,
כמתחם אדריכלי מוגדר. במבט של סוציולוג גם הבחין במשמעות החברתית של ישיבה בצוותא במתחם הידידותי שמעניק חסות מפגעי האקלים ועם זאת איננו מסתגר מפני המרחב הציבורי: הודות לדופנותיה הפתוחים או השקופים של מרפסת הקפה מתקיים המגע בין הצופים מבפנים לבין העוברים ושבים בחוץ. הפתיחות הזאת של בני פריז מתלווה אליהם גם פנימה, כאשר מראות גדולות הקבועות מכל צד מרחיבות את חלל הפנים של המקום הקטן, ושוברות את קדרות הקירות האטומים.


מעצבי ומייסדי האדריכלות האורבאנית הזאת
(כגון הוסמאן, שחתך את שטח העיר בטורי בניינים מפינת הרחוב ועד סופו),
היקצו את המעברים במקורם למטרות המסחר המתפתח ותנועת הקונים הבלתי פוסקת בכל מזג אויר. אך הנראות ההדדית של הסחורה, הצרכנים ובעלי החנויות קיבלה ערך אסתטי מוסף, שהשפיע על ההווי החברתי התוסס בכיוון תרבותי מועצם.[לינק לויקיפדיה: הפסאז'ים_המקורים_של_פריז_ ]

אשר לולטר בנימין,
שתיעד בסגנון אמנותי את התרבות האדריכלית המתפתחת והעלה אותה על מפת ההגות המודרנית - תכניתו הגרנדיוזית לשחזר את פריז בספר נקטעה עם הכיבוש הנאצי, שבישר גם את סופו. בבריחתו דרומה הספיק לחצות את הפירנאים אך גם מעבר לגבול הקטלאני חש במלכודת הגסטאפו ושם קץ לחייו. מקום תחנתו האחרונה הונצח בידי דני קראוון באנדרטה מרהיבה מול הים הפתוח.
אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב .
קווים בנמל תל אביב
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

סופרים משפיעים על עיצוב

במהלך דורות של זרמים משתנים באמנות, בספרות ובארכיטקטורה נוצרה זיקה הדדית בין אמנים מקטגוריות שונות, אם במגע בין -אישי (כמו בבתי הקפה של פריז, בימי הסוריאליזם) ואם בהשראות גומלין מעל במה ציבורית - תיאטרון, תערוכה, עיצוב עירוני. בהשפעה ההדדית המתקיימת בין הספרות לאדריכלות, יש לתיעוד המילולי ערך הסברתי ממדרגה ראשונה.
להלן כמה מדגמים לזיקה בין עבודת הסופר לבין עולם עיצוב פנם והאדריכלות :1. האדריכלות היא מלאכת מחשבת, כמו שתי-וערבהיה זה רולנד בארת, אסתטיקן מודרני, שעמד על המשותף בין המושגים: טקסט, טכסטיל, ארכיטקטורה (בלועזית קירבת המלים ברורה יותר: text / textile / archi-tecture ).אכן המושגים האלה מדגישים את פעולת העיצוב באריגה, במרקם ובצורה של פני השטח המעובד.כשם שהבד ארוג בשתי-וערב כך הכתיבה עשויה מלאכת מחשבת ברבדים של משמעות, המקושרים לאורך ולרוחב.הרעיון הזה מאפיין גם את יחסי הגומלין בין העיצוב הסביבתי לבין המשמעויות שמבטא האדריכל בתכנון ערים, בניינים, גשרים, וכל מרחב אורבאני - ועקרונית הוא מסכם את מה שמתרחש ממילא בהתפתחות הבנייה מאז ומתמיד.



2. האדריכלות מיישמת בבנייה את הפתרונות החברתיים והכלכליים של הקהילהרבים הסופרים שהשפעתם האמנותית פרצה מעל ומעבר גבולות החיבור הספרותי, וביניהם כאלה שאף עיצבו את הקו המוביל באדריכלות תקופתם. הסופר ההומניסט ואיש האשכולות גתה (המאה ה-18 ומחצית ה-19) הופקד על התכנון האדריכלי של העיר ויימאר - ולמעשה יצר חידוש בתפישת האדריכלות האירופאית, במעבר מהתמקדות סביב המרכז הדתי והשילטוני אל פילוח צרכי האוכלוסייה העירונית הנמצאת בתהליכי התפתחות.




3. האדריכלות מונצחת בין דפי הספריםהספרות רואה מתפקידה לתעד בדרכה האמנותית את הישגי הפאר של האדריכלות, כדי להטביע חותם אסתטי על התרבות האנושית.ספריו של ויקטור הוגו (המאה ה-19), מהווים תיעוד מפואר של רחובות פאריז מימי הביניים ועד ימיו, וגולת הכותרת ביצירתו היא כמובן הנצחת קתדרלת נוטר-דאם בתיאורים פלסטיים מרשימים. המבנים הגותיים, ובעיקר הקתדרלות הידועות ביופיין זכו לתיאור מדוקדק של גדולי הסופרים, שהבולט מביניהם הוא מרסל פרוסט ( המאה ה-20) שגם "בנה" את ספריו בהשראתן - מבנה ענק שמורכב מפרטי פרטים המעוצבים אחד לאחד כיצירות אמנות משוכללות בפני עצמן !

שער נוטרדאם דה פריז
4. רוח האדריכלות פורצת מהאבן הודות לדיבוב הספרותיהמשורר הדרום אמריקאי פבלו נרודה (פרס נובל לשנת 1971) "מפיח חיים" בעיר האבודה שעל פסגות המאצ'ו פיצ'ו, בפואימה על שמם. הנוף ההררי עוצר הנשימה מתחרה כביכול בתעלומת העוצמה האנושית העל-טבעית כמעט, שהצליחה להתמודד עם הדרישות האורבאניות של חיי היומיום בין המדרונות התלולים.. ההר דורג במפלסים לולייניים ובמנהרות שבין צוקים בלתי עבירים לכאורה, והאמפיתיאטראות מוקמו בשקעים הטבעיים של ההר.הביקור משחזר מעין עלייה לרגל אל אותה עיר חבויה שבין רכסי האנדים ולמעשה מהווה שיר תהילה לאדם הכול-יכול. בכך רצה הסופר להזכיר לדורנו מה כוחה של הנחישות ושל הרוח היוצרת.


גם העולם המודרני מלא באתרים מושקעים שהם פרי חשיבה אדריכלית מעמיקה ורמתם לא פחותה מפלאי העולם העתיק.
די להציץ במבני הענק שהוקמו בלונדון, ברצלונה או סידני לקראת האולימפיאדות שנערכו בעשורים האחרונים.

[לינק - אתרי מורשת עולמית]איפה יימצאו הסופרים שישמשו לפה לשירת הזכוכית והמתכת הטמונה באדריכלות הטכנולוגית, ומסתגלת בהרבה פחות מאמצים לכל דרישות השטח, לגובה ולרוחב. מעל ומעבר לביאנלות ולעין המצלמה, המפעלים הללו ראויים להנצחה בטקסט ספרותי, שיהיה רגיש לתמורות המתחוללות בעיצוב המודרני ויספר לאן נושבת רוח האדריכלות כיום.

אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב .
קווים בנמל תל אביב
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/

עיצוב פנים - החלל הרטוב

החלל הרטוב

מכיור המטבח אל חדר האמבטיה, מהבריכה הפרטית ועד הסאונה, הרבה מים זורמים בתוך בתינו, עוד לפני שהגענו להשקיית הגן והאדניות. כמובן שבתכנון מוקדם אפשר להפוך את כל הצנרת לפרויקט ירוק, ממוחזר, אקולוגי וחסכני. שימוש באור השמש לדודי המים ובמי הגשם למאגרים קולטים יכול להחזיר אותנו ישירות לטעם הטבע.


אך כשם שהנגישות לסאונה ולאקססורים של יוקרה אינה נפוצה,

כך התכנון של הבית האקולוגי הינו עדיין בגדר פרוייקט יוקרתי ולא פשוט.
איך נתייחס, אם כך לעיצוב החללים הרטובים של הבית, מתוך גישה אסתטית שהיא בהישג יד ?(ובמידה שהדבר אפשרי, לקדם גם תיעול חכם, תרתי משמע, של המיים, עורק החיים היומיומיים).
חדר אמבטיה המופרד מחדר השינה במעקות, מחיצות זכוכית, חלון קשתי או בפסיפס של מראות גיאומטריות הוא דוגמא לפיתרון עיצובי המפנה עורף לשיטת הקובייה הסגורה בדלת אטומה, כנהוג ביחס לחדר הרחצה.

כמובן שעיצוב חדרי השירותים חייב להתנער ממורשת הסתרה פוריטאנית,
ולרענן את תבניתו הקופאת על שמריה, לפחות מהבחינה התודעתית. הדלת יכולה להתחלף במחיצה או תריס מחומר קל, על ציר נע,והאיבזור הפנימי הקלאסי (אסלה, כיור, מיתלים, כוננית לחומרי ניקוי ואיוורור) יכול להתחלף בצורות חדשות, מרובעות או צינוריות, בשילוב של ניקל וזגוגית או חומרים תעשייתיים שקופים.

אם הדגם המצויר של אולדנברג "אסלה רכה" איננו שימושי, כמובן,
הרי תליית הפוסטר הרך על קיר חדר השירותים יכול לרכך את אוירת התא הסגור באלמנט חייכני ומשחרר.

מטבח המופרד מחדר האוכל בדלפק קעור או גלי מעניק אוירה חמה ומקרבת למיתחם הבישול, לעומת הפרדת המטבח מחלל המגורים בצורה ההרמטית הרגילה, כחדר צדדי ואף סגור.

חשיפת הצנרת וצביעתה בצבעים מטאליים תוך משחק צבעים וצורות עם דפנות הכיור והברזים יכולה להחדיר יסוד קליל למראה המטבח , לעומת הנטייה הרווחת להסתיר ולכסות את השלד הפנימי של מערכת המים כסגנון 'מכובד' כביכול. בכך אנו מתחככים באסתטיקה של חשיפת השלד, שהפכה לטרנדבאדריכלות החדישה (למשל במעליות שקופות שהן חיצוניות לבניין). הרתיעה משילוב חמרים תעשייתים בעיצוב אמנותי הולכת ומתפוגגת, ובמקומה היסוד התעשייתי הופך לאתגר אסתטי ממדרגה ראשונה.


ברוח זו טוב להתייחס לחללים הרטובים של הבית לא כאל חלקים נחותים שצריך להחביא, אלא כחיבור טבעי בין יסודות הבית לבין תהליכי הקמתו. אך אם איננו מעוניינים להפוך את חלל המגורים לאתגר מודרני לשמו

(כדוגמת שקיפות שלד הבניין המרשים ב'מרכז פומפידו' הפריזאי), נוכל להפיק אוירה אסתטית ברמזים לתפישה החדישה.

ניתן למשל ליצור הרמוניה בין דלתות מרושתות או מסורגות לארונות המטבח והצנרת לבין שולחן אוכל הבנוי מאותם חומרים, כגון מצינורות פלדה ומקלעת קש כדוגמת 'הכסא של ברוייר' (מאדריכלי הבאו-האוס), הבנוי כולו מצינור מכופף.

כן אפשר להכפיל את אפקט הזרימה של המים באמצעות לוחות פיברגלס שקוף לפינת השיש ולקירות המטבח. לעיצוב התעשייתי בחלל הבית יש כמה וכמה יתרונות, ביניהם הנגישות לחומרים עמידים וזולים ולא פחות חשוב - התקרבות לתהליכי הייצור של סביבתנו ולמקורם של העצמים המקיפים אותנו. כפי שפעם המגורים בבית הבנוי מעץ או מאבני הסביבה העמיקו את הקירבה בין האדם למרחב החוץ, כך המודעות לתשתית התעשייתית תסיר את הניכור ואת המיסתורין כלפי השימוש הטכנולוגי בפעולותינו הפשוטות ביותר.


אנחנו פותחים סניף חדש בנמל תל אביב .
קווים בנמל תל אביב
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/