אקספרסיוניזם כחול
קבוצת "הפרש הכחול" פעלה בראשית המאה ה-20 בגרמניה, מתוך הצורך בשינוי עם חילופי המאות.השפעתה התרחבה כתגובה לזרם המעודן של האימפרסיוניזם, שהפנים את פרץ הרגשות בתהליך העיבוד האמנותי המוקפד. בניגוד להפנמה,שאפו אמנים כואסילי קנדינסקי (בראשית צעדיו) ופרנץ מארק, שהושפע ממנו, לבטא בציור רגשות סוערים ולהתפרץ בצבעים צעקניים ואף מתנגשים. כתמי הצבע הסוביקטיביים בציור הפרש הכחול של קנדינסקי הם עיקר הציור, למרות שהפיגורטיביות של הסוס ורוכבו עדיין מובחנת בינות לכתמי הצבע והצלליות.
לעומת זאת ציור הפרש הכחול (שהוא בעצם סוס כחול) של פרנץ מארק מבטא תמימות נוגעת ללב של בעל החי, שדומה ליצור אנושי מבעד לקווי המיתאר הרכים של גופו ובייחוד של הבעת הפנים. אכן בחיפוש אחר שלמות טבעית הירבה מארק לצייר בעלי חיים שונים בתנוחות רכות ובהרמוניה. צבעי השועלים, הסוסים והחתולים נועדו לבטא פנימיות עשירה מתחת למעטה הרוגע, וזוהי כמובן פנימיותו של הצייר שהאהבה לעולם החיות מילאה את עולמו.
הגורם הסוער והבלתי מרוסן גם הוא סימן היכר של פרנץ מארק, במיוחד בצבעי הציפורים המשתלחות כלפי מעלה כשלהבות של אש ואנרגיה. הצבעים העזים נראים כקורנים מתוך הדמויות, ומתחברים עם צבעי האור החיצוני. הזוית הסוביקטיבית שאיפיינה את האמנים האקספרסיוניסטים ( בהם נימנים יותר מאוחר ז'ורז' בראק וחואן מירו) הפיקה מתוכם נוסטאלגיה לילדות, נאיבית ופראית כאחד. האיתחול של הזרם, שהושפע מחוברות לילדים בשם "הפרש הכחול"- סידרה שפסקה עם פרוץ המלחמה - נתן אותותיו בסגנון הנותן ביטוי לעולם העוצמתי של הילד.
עוד על אמנים ויוצרים - לינק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה