עיצוב שער הכניסה

עיצוב - שער הכניסה

השער לבית או לבניין המגורים נמצא במיקום רגיש ביחס למרחב המגורים בכללותו. כמו הגדר החיצונית, הוא תוחם את המעבר הפיזי בין הרשות הציבורית לפרטית, ובו זמנית הוא מסמן את השינוי הנפשי העובר על הדייר - מהזיקות החברתיות עם עולם החוץ אל ההתכנסות האישית בעולמו הפנימי.
בין אם זה שער לבית פרטי ובין אם לבית משותף, השער הוא כרטיס הכניסה הראשון למבקרים וקבלת הפנים הראשונה לדייר. לכן יש משמעות לצורתו האסתטית בצד תיפקודו המוגדר בסוללת ההגנה של הבית.ההיבט הדו-סטרי של השער, בפניו הכפולים - כלפי חוץ וכלפי פנים - התבטא בימים קדומים בהערצה עצומה לשטח הכניסה, שהתפתחה עד לפולחן מקודש המואדר במבנה גרנדיוזי. שערי המקדשים התעבו בעמודים מרשימים מימין ומשמאל וכן בפסלי אריות או חיות מכונפות, השומרות כביכול על המתחם.

בעולם הפגאני הוצבו בשער הפרטי 'תרפים' (פסלוני אלים ואלות) שנועדו להגן על הבית, ובעולם המסורת היהודית ממלאת המזוזה אחר המשמעות הסמלית המיוחסת לגורם המגונן על שוכניו.איך ראוי לעצב כיום את שער הכניסה ?
השערים המוצבים בפתח החצרות הישנות מעוררים התפעלות בעיצוב המסולסל, במלאכת מחשבת של המסגר והאומן, החל בערבסקות המזרחיות ועד התבליטים השופעים בסגנון הבארוק המערבי.
הסגנון המודרני גורס יותר פשטות בקווי המיתאר, ועם זאת הדמיון פתוח לסגנון אישי, שאיננו כבול בקונספציה רעיונית או אופנתית. לבחירה האישית מצטרף בהכרח הגורם הסביבתי, כלומר הזיקה לצורת החצר, לפונקציות החברתיות של הדיירים ולצורתו החזותית של הבניין.

רבים ההיבטים המשתתפים בשיקולי העיצוב של גורם כה שולי לכאורה!- האם צידו החיצוני יהיה זהה לצידו הפנימי ?
שיקול מסוג זה ישקף אי-הפרדה בין מעגל החיים האינטימי לבין פעילות החוץ.- האם השער יתנשא לגובה רב וישדר כבדות (תודות לחומרים ולנפח של המבנה)? הדבר תלוי ברצונו של הדייר להרגיש כי "ביתו הוא מבצרו".
- אם השער מאובזר ומאובטח יותר מדי, הוא עלול להוות סימן מוגזם לעושר, בבחינת קריצה לגנבים מתוחכמים...- כיום יש להתייחס גם להיבט הביטחוני, שמכניס לשימוש את השער האלקטרוני.מתברר כי התפישה המודרנית המביאה בחשבון פתיחות ודינאמיות, יכולה לאפיין גם את השער, המשקף את "תעודת הזהות" של הדיירים. סיגנון הבאו האוס, מיסודו של האדריכל גרופיוס ששאף להסיר כל קישוטיות מיותרת, יכול עדיין להיות הקו המוביל בעיצוב השער. אולי רצוי להשאיר את ההתרפקות עלצורות עיטוריות כגון הפיתוחים הנאים לעין, לאתרים שנועדו לשימור, או להקצות לה מקום בפינת הילדים, שבה חלק משעשועי החצר ישקפו את עולם האגדות.

אם "השער הפתוח" - תרתי משמע - יעוצב בקו פשוט ותכליתי, מחומר תעשייתי שהוא ידידותי לסביבה, הוא יכול להרגיע את המבקר ואת הדייר כאחד. העיטור הנוסף יכול לעבור לעיצוב הסמוך לשער - לגדר החייה ואף לעצים שגזעם צבוע, כסימון הטריטוריה הפרטית.
מודל מעניין לשער מודרני נמצא בשערי משכן הכנסת (פרי עבודתו של הפסל דוד פלומבו),
אשר בשפת העיצוב מבטאים בו זמנית ביטחון ושקיפות. סורגי המתכת המחוטבים משאירים הרבה חלל מרווח, הממתן את אימת המחסום ומזמין את הנכנסים למיתחם "להחליף מהלך" בלי לחץ: כמייצגת האזרח הכנסת משתייכת אליו כרשות הפרטית שאותה הוא אמור לכבד. כיווני הסורגים נמתחים לרוחב ולא מתנשאים לגובה: אנו רחוקים מהתפיסה הסוגדת למלכים, שצריך היה לפאר ולכבד כאלים מורמים מעם.

אין צורך בזהב ובעיטורים מוזהבים: התגלמות השיוויון הדמוקראטי.על אחת כמה וכמה, לבית הפרטי אין צורך בסמלי מעמד ותפארת. די אם השער יסמן מעבר "ברגל ימין"בין רשויות סמוכות.
www.cavim.co.il