יום שלישי, 10 ביוני 2008

עיצוב חלק א'

עיצוב חלק א': שפת העיצוב
כשם שהתרגלנו לביטוי 'שפת הגוף' או 'שפת הצלילים', כך ניתן לדבר על שפת העיצוב, ושפת החומרים שאיתם הנוף יעוצב. הכוונה למערכת סימנים שנושאת משמעות מוצפנת ואשר ניתן לפענח אותה בצד הקולט. בהקשר של מערכת סימנים מסוג זה אפשר לכלול את האסתטיקה של הגנים, של האדריכלות, של מבנה הגשרים ואף מערך כבישים, במידה שהושקעה בהם תפישה מרחבית מודעת.

במעגל הרחב נהגו להגדיר סגנונות עיצוב בכינויים לאומיים, ששיקפו במידה מסויימת הבדלים מנטאליים. למשל ההבדלה בין הגינון האנגלי, לעומת הגינון הצרפתי, כפי שכונו במאה ה-18 גני פונטן-בלו (בעלי לוק טבעי, כביכול) לעומת גני ורסאי ('המסופרים') סביב ארמנות המלכים.

מעניין למה מתכוונים ב'גן פרסי' או בוסתן ספרדי (המאופיין בפאטיו, כלומר בחצר הפולשת אל תוך מיתחם הבית). ייתכן שמוטיבים מזרחיים, כגון תבנית חוזרת בערוגות, קישוטים וסילסולים דימיוניים ובעיקר אורח החיים הנהנתני - משתקפים בבחירה החיצונית של שלוחות הבית.

מאפייני עיצוב חלים באותה מידה על הגן היפני. הדגם הנפוץ עשוי מסידור מחושב של חלוקי אבנים בגדלים שונים על משטח נקי (שמשדר טוהרֱ!), ותכופות בלי זכר לעלה ירוק. הסידור המוקפד מקרין רוגע אסתטי, דיוק אמנותי, ובזאת הוא ממלא את הצורך האנושי בפינה "ללא אינטרס תועלתני" אלא כמזון לנשמה...
רבים הגדירו את מעשה האמנות כ"תוצר אסתטי שאין לו תכלית מעשית".

בכך הוא משקף את מותר האדם כיסוד של 'שאר רוח', של הנאה, שהם מעל ומעבר לדאגה הבסיסית למזון ולקיום. אם סביבת המגורים מושקעת בכיוון האסתטי, אנו זוכים להרחבת הדעת, לרענון המבט, לתוסף אנרגטי שיונק מן הדמיון ומחצין את רשמינו המזוקקים ביותר.

איך מתרחשת העברת הרשמים האסתטיים מן המעצב אל הקולט, אל הצרכן, אל הדייר ? ואיפה רשומים הכללים,
או הצפנים, להבנת הכוונה (כלומר השפה) של העיצוב? אולי מוחנו ערוך לקליטת שפת סימנים נוספת,
בלתי מילולית ?
אכן, התשובה פשוטה. כשם שיכולתנו לקלוט שפת דיבור כלולה בכישורינו המולדים, כך ייתכן שהרשת האסתטית מובנית במוח האנושי כחלק אינטגראלי של הפונקציות הדרושות לקיום נאות. הפונקציה האסתטית תענה אם כך על צורך טבעי, ורשת הקישורים תקבל את הגירוי המתאים לתגובה של הנאה. במקביל לשפה רגילה, גם שפת העיצוב מתעדכנת ומתחדשת מידי דור. גם היא עוברת שינויים ומהפכים בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות ולתפישת העולם המתקדמת. הדוגמה לפיתוח שפת עיצוב עכשוית תהיה כמובן 'לחשוב ירוק'.

אין תגובות: