מי חושב על מדרגות ?

מדרגות - חוץ או פנים ? איך היית מסווג את מרחב המדרגות,
במבדק פסיכומטרי כלשהו - כמרחב חוץ או כמרחב פנים ?
הדבר הראשון שיעלה על דעתנו יהיה למקם את המדרגות, או את גרמי-המדרגות,כאחת משלוחות החוץ.
עם או בלי מעקה,
בקבוצה של שלוש-ארבע או בשילדה רב-קומתית,
המדרגות משוייכות לחצר, למבואה,
לצד הפומבי הנעצר בכניסה הפרטית.
כה התרגלנו לתפוש את המדרגות כתחבולה תועלתית,
התומכת ב'יישור' הבדלי גובה, בייחוד בהווי העירוני המתפתח,
עד כי ערכן המוסף הודחק לחלוטין.


מהו ערך זה?
ראשית ,
ובפשטות,
המדרגות הן דו-ערכיות מלכתחילה.
אם לעלייה ואם לירידה,
הפעולות דורשות הפעלת שרירים מסוגים שונים זה מזה (ולמי יש זמן לשים לב לגוף, בתוך הבהילות להגיע).
הטיפוס משפיע על נשימת אויר בקצבים משתנים (בשלבי המפלס והגובה),
ובמקרה של גרם מדרגות חיצוני, על שינוי ברדיוס הנוף ואף בהרכב האויר.בנוסף לשינויים הפיזיים הניגרמים במרחב המדרגות,
יש בכוחן להשפיע על האוירה ועל מצבים נפשיים, במידה שעוצבו בהתאם.
המדרגות ממוקמות לרוב בסוגריים,
בין מקום X ליעד Y בעוד שהן תופסות מקום נכבד במהלך החיים היומיומיים ואף מעבר לכך.
המעבר עצמו הוא רגע ההתרעננות ,
חילוץ העצמות מפעולות השיגרה המקובעות בתוך מיתחם העבודה או הבית. הן מקום המפגש הספונטני עם דמויות חדשות, או עם שכנים ש'יצאו מקליפתם' גם הם.
הן גם מקום המפגש עם עצמנו, במצבים המתחלפים בין התנהלותנו הביתית לבין היציאה לעולם החוץ,
כמו האימרה הידועה בדבר ה'יציאה ברגל ימין' (ולחילופין - הכניסה).
משך הזמן של חילופי עולם הפנים ועולם החוץ מתרחב ומאפשר להחליף,
או לייצב הלך רוח כשם שמתייצב שיווי המשקל בצעדים המתרגלים לשינויים.


לא מקרה הוא כי בכיכרות העירוניות מתאספים בני הנוער על מדרגות הכיכר,
כמין יציע המשקיף על תהלוכת החיים החולפת. בצורה דומה מדרגות בית הספר מהוות את מקום הויעוד האמיתי לחברת הנוער, כניגוד משחרר לחלוקה הממדרת לכיתות שונות גיל או שונות אופי. האדריכל העירוני שמעצב את מדרגות הכיכר יכול להשפיע על ההווי הקרנאוואלי והשמח של העיר במרחב שמזמין פעילות תוססת.