איפה אני ?

איפה אני ?
האין זו השאלה המהותית ביותר בעיצוב הפנים החדיש ?
פעם הרגשנו 'בבית' גם כשקירות החדר קושטו בתמונות נוף. נוף רגוע, נוף קרוב, נוף אקזוטי - בכל מצב הנוף ייצג את החוץ, את ה'שם', שניבדל באופן חותך מן ה'כאן'. המנטאליות האנושית קיבלה כמובן מאליו הפרדה מגודרת זאת. ברם חומת ההפרדה קורסת כמו שקרסו חומות בהיסטוריה הקרובה: החל בחומת ברלין ו'מסך הברזל' הסובייטי ועד להפיכת הגבולות לסעיף רשמי בלבד באיחוד האירופי המשותף. ההפרדה היא יותר סידורית מאשר ממשית. אפילו החומה הסינית הגדולה מהווה אתר תיירותי יותר מאשר ממלאת אחר פונקציה הגנתית (פאתטית - מנקודת מבט מודרנית).

--------------------------------------------------------------------------------

האם המצב דומה בתחומי הגבולות הפרטיים ?
מן הזוית הזאת נבדוק ציור חדר צבעוני למדי של מאטיס, "הרמוניה באדום".דמות האשה היושבת לשולחן מתמזגת עם חלל החדר וצבעיו, וגם הגבולות בין החדר לנוף הנשקף מן החלון
מתפוגגים בשפעת הצבעים המתואמת, בלי לאבד את הקוים המגדירים כל פרט. נראה כי המראה שוקק החיים נובע באותה מידה מהבחירה בצבע חם ואקספרסיבי כמו מהדגשת המעבר הנוח בין האויר הפנימי לבין החיצוני.

--------------------------------------------------------------------------------

אותו אפקט של נשימה חופשית יכול לחול על חלל-פנים המעוצב כחדר רחב ידיים, עם מעברים
מאווררים בין מתחם למתחם. מדרגות פנימיות, המעוצבות כמיפלסים, עשויות להזכיר למי שנע בבית, שהוא עובר מסוג פעילות אחד (כגון הכנת הארוחה) לסוג פעילות אחר (למשל מנוחה או
ארוח) בלי שחסימה פיזית תעצור את גופו ותנועתו המתמשכת, ולו לרגע קט. המפלסים אף יכולים לשמש, באופן ספונטאני או מתוכנן מראש, למושב פונקציונלי ונוח, שיחליף את
כורסאות העור המסורתיות, המפגינות יוקרה וסמל למעמד כלכלי.

--------------------------------------------------------------------------------

אם נחפש את האפקט ההרמוני במודל עיצוב מתקדם, ניתן להתרשם מהסגנון הגיאומטרי של מונדריאן, אמן אסכולת 'דה-סטיל' שהניבה את הישגה האדריכלי המופתי ב'בית שרודר'. ממשיכו של מונדריאן -
ריטוולד יצר סדרת תרשימים של פנים
חדר,
חלון,
שולחן,
כורסה
שחוזרים בואראציות שונות על הקווים המאזנים בין גובה ושטח, בין עמוד אנכי (רגל, מיסעד) לבין משטח ביצוע (דיקט לכורסה או לשולחן).

--------------------------------------------------------------------------------

האמן העביר את הקונספציה של ניגודים בין קוים אופקיים ואנכיים אל הזויות המוצלחות של כורסה שניראית כהעתק (פיגורטיבי) מדויק של צורותיו הגיאומטריות המופשטות של מונדריאן ("כסא באדום, כחול, צהוב"). משחק החללים הריקים של הרהיט עם מסגרתו החומרית, הצבועה בצבעי יסוד, משרה תחושת קלילות נעימה, שמסתכמת באסתטיקה מינימליסטית, ללא מטענים מיותרים.
איפה אני ?
בכל מקום שבו אני מרגיש קיים,