עיצוב פנים - המילה האחרונה

עיצוב פנים - המלה האחרונה
לאן מועדות פנינו, בשאלת עיצוב הפנים ?
כל מה (ומי) שהיה 'המלה האחרונה' במאה העשרים הפך מיידית למלה שלפניה:
אופנת ה'חדש',
ה'מהפכני',
ה'מזעזע',
האלמנט ש'עוד לא נראה כמותו' היא המאפיין המובהק ביותר של האסתטיקה הפוסט-מודרנית.
הנסיון המפורסם של דושאן, שהציג אסלה במוזיאון כהתרסה אמנותית על כל מה שהיה מקובל לפניו, כבר הפך בנאלי.
החדשנות רודפת כל נסיון ליצור מוצג אסתטי (בתחום האמנות) או תוצר אסתטי (בתחום העיצוב המעשי).
יהיה אשר יהיה טעמנו האישי וההרגלי, ההפרייה לדמיון האסתטי מוכחת ומיושמת בשטח.


דוגמה מצוינת לכך נמצא בסגנונות העיצוב הנסייניים של ה"באו האוס",
שמוריו טיפחו חשיבה עיצובית שתגרום לשינוי פני העולם. למשל עירוב חומרים, כמו גם שילוב האיכות האמנותית עם האיכות הסביבתית, הם חלק מההתמודדות של מובילי העיצוב הפוסט מודרני, במובן השיטתי.

הקצב המתחלף של הסגנונות מנסה להדביק את הקצב המהיר של המהפכות הטכנולוגיות - ומצד שני הגישה הנסיינית של בתי הספר לעיצוב - מקדימה את פעולות השטח כשהיא מציעה אתגר מפרה.
כל פריט חדש בבית יעורר הפתעה לחושים, להרגלים ולאוירה.
אך להיתלות ברכישה ולו גםשל מותגים בעלי איכות מוכחת,
לא ימלא את תחושת ההתרעננות לאורך זמן.
ההסתגלות לרמהמשודרגת ככל שתהיה, היא מהירה מאוד.
עדיף להשקיע בעיצוב שלם של מתחם המגורים (בידי מעצב מקצועי או בגישה מקצועית עצמאית) שיבטיח סביבת חיים נושמת, שמתכתבת עם יכולת הקליטה של שוכני הבית. בין ההרגשה האינטימית, של חדר השינה, למשל, לבין הפתיחות המשוחררת, שבוחלת בשיטת החדרים המיושנת של 'קופסאות' ריבועיות יש מרחב עצום לדמיון ולביצוע : החל במחיצות מודולאריות, או ריהוט מודולארי, ועד למפלסים בגבהים ובצורות מעניינות, שמחלקים אך לא אוטמים את חללי הפנים. הסיסמה של מורי הבאו-האוס
(שאימצנו לשם הדגמה עיקבית)
'לצאת אל מחוץ לריבוע', כשלעצמה נותנת בידינו את המפתח לשילוב הנכון בין עמודי התווך הבסיסיים של הבית (הריצפה והטפחות) לבין השלוחות הפנימיות
(החדרים, המעברים, המעקות ומסגרת התיקרה).
היציאה מחוץ לריבוע מתממשת למשל בהדבקות סינתטיות על קירות יציבים:
הקלילות והארעיות של ה'טלאים' הזרים מבטלת את הכבדות שמשרה מבנה הקיר המאסיבי.
האלמנטים המצורפים-יחד משוחחים זה עם זה ואין האחד משתלט על האחר.
רהיט או חפץ שרצה לכפות את נוכחותו על החלל, כגון ארון או שולחן אוכל, ראוי שיעוצב בצורה מרסנת,
עם רמז לפריצת גבולות :
מדפים מעוגלים בסמיכות למדפים בצורות סימטריות שונות-זוית יכולים גם הם לשוחח אלה עם אלה בתמיכת משחק צבעים או משחק מוטיבים הנרמז בתוך המכלול. שולחן 'מתכנס'שלא-לצורך-חסכוני,
הנפרש דרך-קבע לכל ארבעת מדפיו,
יכול להוות מעין קריצת עין קלה להרגלנו לחסוך מקום בכל מחיר,
על חשבון החלל האסתטי שבו אנו נעים. דוגמה מאלפת לתפישה חדשנית מסוג זה בתום העיצוב הפנימי מספק לנו האמן ג'וזף אלברס, ממכונני העיצוב החדיש: אחת מעבודותיו מגלמת את השולחן הנפרש בגדלים הולכים ופוחתים - set of four stacking tables ובצבעי תכלת, כתום, אדון וכחול, צבע לכל מדף. עבודה אחרתמציגה מסגרת (אולי חלון) המשובצת בקבוצות ריבועים שוני צבע, ועשויים מחומרי זכוכית, עץ, ומתכת - glass
, wire, metal and paint in a wooden frame
החשיבה העיצובית המקיפה יכולה בדרך זו לשדרג את חלל המחייה לרמה דינאמית
גם ללא הצבת פסל קינטי בסביבה הפנימית. עם פינות ישיבה בזויות הפתוחות לצורות אופקיות ואנכיות בסביבתן, ועם התאורה המתאימה
(התחשבות בתנועת האור מהחלונות ולחילופין בגופי תאורה ברי-עמעום והגברה) -
מרחב החדר כולו הופך לקינטי.


www.cavim.co.il