יום ראשון, 10 במאי 2009

עיצוב - אפיפיורים מעצבים


ביקורו של האפיפיור בישראל (השבוע) מעורר הדים גוברים והולכים בשל תביעת "הכס הקדוש" למסור לידי הוותיקן נכסים כגון הכנסייה בהר תבור, מיתחם כנסיית הקבר בירושלים ועוד.בלי להיכנס לעובי הקורה הפוליטית, מעניין להתעכב על הנושא מנקודת המבט של אדריכלות ועיצוב.ראוי לציין כי המיתחמים המבוקשים בנויים רובם ככולם בסגנונות אדריכלות שונים מנכסי הוותיקן ברחבי אירופה.


בארצנו יש למבנים הללו צביון מקומי והיסטורי (טביעת הרגל הרומית, הביזנטית, הצלבנית, העותומנית, ולבסוף המנדטורית),
בעוד שהכנסיות בארצות הקתוליות צמחו על בסיס אדריכלות ימי-ביניימית, בסגנון הגותי הכבד. כנסיית הדורמיציון שמיגדלה מתנשא בפאתי הר ציון, נבנתה בידי מוסדות הנצרות כהעתק של קתדרלה גרמנית, והיא אולי היחידה שמייצגת כאן תפארת גותית מובהקת. כמו בקתדרלה המקורית, חלל הכנסייה מהווה תיבת תהודה עצומה לעוגב החלילים המפואר שביציע.
חלק נכבד בתולדות האמנות התפתח בחסות המימסד הדתי, בייחוד במערב. כידוע, הגדולים באמני הרנסנס תוגמלו על ידי הכנסייה הקתולית ונענו לתכתיביה האדריכליים. ריבוי הדמויות והמוטיבים התנכיים בפיסול של מיכאל אנג'לו הוא מידגם מובהק לעבודה מוזמנת על ידי הוותיקן. כמובן שהעיצוב הכיפתי של הקתדרלה עם תיקרתה המעוטרת גם אילץ את האמן לעבוד על פיגומים ומנגנונים מורכבים, בתנאים בלתי טבעיים (הכרוכים בעיוותי הגוף) כדי לשקף בגובהי הקתדרלה את צורת הרקיע ויצוריו השמיימיים - מלאכים, קדושים וצדיקי גן-עדן.

על זאת ניתן לומר - "מעז יצא מתוק" כיוון שהתרבות התעשרה ביצירות מופת של גאוני האמנות.בצורה דומה, בשיטת הבנייה באבן מאסיבית המאפיינת אדריכלות נוצרית, המבנים הגותיים הוסיפו הוד והדר לפולחן הדתי המתקיים בתוכם.
ויקטור הוגו, הסופר הלאומי של צרפת (המאה ה-19) האריך בספרו נוטר-דאם של פאריז בתיאור הכנסייה על כל אגפיה, קומותיה, מסדרונותיה הלולייניים, כשבתוכם מתרקמת עלילת אסמראלדה, המוצאת מקלט במרומי הקתדרלה. התיאור מפעים ביופיו, וכל המבקר במגדלי הפעמונים הצופים על פאריז ועל כיכר התליינים למטה, יכול לחוש הן את הדיוק המושלם של אדריכלות הרקע והן את הרטט של גיבורי הרומן.


בדור שאחריו תיאר הסופר מרסל פרוסט - בצורה לא פחות מרשימה - את הסגנון הגותי, המעוצב בפרטי פרטים. התבליטים והעיצוב המושקע מעניקים לקתדרלות עומק ותוכן החל בפרטיםוכלה בקווי המתאר של המבנה כולו, המתנשא לגובה כיצירת מופת של אדריכלות.


תופעה ארכיטקטונית משונה ביותר מתגלה בכרכובים העליונים של הקתדרלות המפורסמות: סביב למעקה העליון, על כל פינותיו, מעוצבים ראשי מפלצות פעורי לוע, וכביכול צוחקים לכל השלמות האסתטית מתחתם, כאילו היו נציגי השטן...
למען האמת ההסבר הרבה יותר ארצי: הפועלים אשר על הפיגום, פחות מלומדים ופחות חדורי אמונה חמדו להם לצון בעיצוב החיות האימתניות הללו וכך נתנו ביטוי פלאסטי לשובבות רוחם, באין עליהם עין מפקחת במרומי הבניין...אולי ניתן לאמץ את הגישה הקלילה של "כבדהו וחשדהו" עם ביקור האפיפיור. אם הוותיקן יקבל ויטפח את נכסיו במקומותינו, אין זה אומר שאנו ניכפפים לדוגמטיות נוצרית כלשהי. בפועל נזכה וודאי לתיירות צליינית מוגברת מכל קצווי העולם, מעודדת עשרת מונים הודות למחווה הידידותית.


לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/
למאמרים נוספים על אמנים / זרמים ואמנות בלינק הבא


אין תגובות: