יום שבת, 2 במאי 2009

זום אין - אקירוס וצייריו


זום אין - איקארוס וצייריו

אם נערוך חתך פאנורמי של הידועים באמנים אשר השתמשו במוטיב איקרוס, נגלה שהמיתוס מפורק לכמה מרכיבים. כל אמן בחר לו קטע מתוך העלילה עוצרת הנשימה והקדיש לה תשומת לב כמיטב סגנונו הטיפוסי.
נעקוב אחר הקו העלילתי של האגדה המפורסמת כפי שהשתקפה באמנות הדורות. במיתולוגיה המסופרת בידי אובידיוס, מדובר על "חלוץ התעופה" דדלוס, שנמלט עם בנו איקרוס מהמבוך שבו היו כלואים באי כרתים, בעזרת כנפיים שהדביק האמן מנוצות של ציפורים. הבן מגביה עוף חרף אזהרות אביו, ואכן מגע קרני השמש ממיס את הדונג בכנפיו והא צולל לים איקאריה

(בצפון הים האגאי).קאנובה, פסל איטלקי מהמאה ה-18 מצייר את השלב ההתחלתי.


האב דדאלוס חובק את כתפי הנער, כנראה כדי לשכנעו בדרכי נועם להשתתף במשימה. הבן, עדיין ילד, מפנה לעומת זאת את ראשו הצידה, כמי שמוחה, ולו בניע-גוף קצר, על דבר שניכפה עליו. כל העתיד הגורלי והטראגי מקופל בתנועה הזאת, כאילו הכיר הבן לא רק במופרכות של התכנית הגרנדיוזית אלא גם בעכבה הפנימית האישית שלו. מאוחר יותר, בגבהי השמיים, עכבה זו עשוייה להשתחרר באופן קיצוני כאשר יפר את האיסור מצד האב להתקרב לשמש. בן רגע הופך אותו נער ביישן וכנוע לכאורה לסמל המרדנות ושכרון החופש... והיו לו ודאי כמה רגעי אושר, לפני שנחרכו כנפיו.


ללא מלים מוטלת האשמה על כתפי האב, הדור המבוגר שאינו רגיש לתחושות הפנימיות של הנעורים.
סאראצאני מצייר בצורה אקספרסיוניסטית ביותר את המעוף עצמו, מעל האי הפרוש למטה והאוקיאנוס המתרחק. השמיים "תפושים" על ידי שני הגופים האנושיים והבשרניים, רגע לפני האסון. האב דואה עם מוטת כנפיו האדירה, בלי להזכיר במאומה מעוף של ציפור כלשהי, כי גופו מוחשי, שרירי וכבד, וארציותו מגבירה את הפלא שבמראה אדם מעופף. מראה הבן דומה, אך בהבדל קטן, אחת מכנפיו מתחילה להתפרק, והצייר עצר אם כך את הרגע שבו בהכרח תגיע הנפילה והצלילה המואצת כלפי מטה, אל תוך האוקיאנוס המתקרב. הנקודה המעניינת ביותר בציור היא תנועת הסבת הראש אחורנית, מצד האב.


לא די שהפר את הצורה האווירודינמית... הדרושה למכאניות של התעופה, אלא שבשנייה זו הבין את המשמעות הטרגית של כשלונו, הפעם בלי יכולת להושיע, בשום תחבולה שהיא.


ברויגל התקדם הלאה בקו העלילתי. הפרספקטיבה הידועה של הצייר שימשה אותו בעבודה זו כדי להביע את אכזבתו מאטימותם של בני האדם "המסודרים" - אדישותם לערכי היופי, התעוזה והמאבק בסבל. האיכר המצוייד היטב במעגל הקדמי עוסק בחרישה יסודית ובתחושת ביטחון בעתידו. הדייג בשורה מתחת, גם הוא מתמקד בעיסוקו מתוך סבלנות מוצקה ומחוסרת דאגות. הספינה במרחב המים שטה לה לדרכה, עמוסת סחורות וצמודה למסלולה המסחרי הקבוע. רק גופתו של איקרוס, ששקועה כבר בחציה במים, צונחת לה בודדה ובלתי מובחנת, כשרגליו עד מפשעתו עוד מגיחים לאויר העולם בפרפור אחרון.


ציורו של מאטיס קרוב מכולם לסגנון המופשט. האקספרסיוניזם מובע בצבעי כחול ואדום עזים, כאשר צלליתו של איקארוס דואה ללא כיוון ברחבי השמיים, ונקודת הלב האדומה לוהטת כשמש. נראה כי איקרוס בצורתו הבלתי ברורה מביע יותר מהאחרים את חוסר הכיוון שהגיע אליו האדם המודרני, השואף לגבהים אך בלתי מצוייד בחוסן הפנימי התואם את קצב הקידמה.


לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , אמנות ועוד -
חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/
למאמרים נוספים על אמנים / זרמים ואמנות בלינק הבא

אין תגובות: