הרקע של המשבר הכלכלי והשלכותיו על יישובים התלויים במפעל העומד לקרוס, יכול לקדם כיוונים יצירתיים בתכנון חיי הקהילה. השילוב בין חשיבה ירוקה עם הצורך בחוסן חברתי, עשוי לעודד סגנון חדש של אדריכלות סביבתית.
בראשית המהפכה התעשייתית צצו מודלים לחברה עתידית מתועשת, כדוגמת המודל האנגלי שבאזור ניו לאנארק.
המיזם כלל הקמת סביבת בתי חרושת שתשקף מגמה בריאה תוך הקפדה על רמת תברואה ועל הצורה האסתטית. התחזית האופטימית כללה הקמת בתי ספר לשירות משפחות העובדים. בירידים בינלאומיים בנושאי אדריכלות תעשייתית התבטאה הגישה החיובית למהפך הטכנולוגי ביצירת מרחב השם דגש על יופיה של התעשייה, על ניקיונה ועל היותה מקום שנעים ובריא לעבוד בו
בראשית המהפכה התעשייתית צצו מודלים לחברה עתידית מתועשת, כדוגמת המודל האנגלי שבאזור ניו לאנארק.
המיזם כלל הקמת סביבת בתי חרושת שתשקף מגמה בריאה תוך הקפדה על רמת תברואה ועל הצורה האסתטית. התחזית האופטימית כללה הקמת בתי ספר לשירות משפחות העובדים. בירידים בינלאומיים בנושאי אדריכלות תעשייתית התבטאה הגישה החיובית למהפך הטכנולוגי ביצירת מרחב השם דגש על יופיה של התעשייה, על ניקיונה ועל היותה מקום שנעים ובריא לעבוד בו
ציירי התקופה בטאו מגמה תבונית זו במבנים מסודרים שביניהם מחברים שטחים נקיים בקווים גיאומטריים, המשרים רגיעה ואמון בסדר הטוב. ברם עידוד הקידמה הטכנולוגית עדיין לא התמודד עם נזקי הזיהום והרס הטבע שקיבלו תאוצה חסרת רסן. בימינו נפתחות אפשרויות מעניינות לפיתוח סביבה תעשייתית ירוקה, המיטיבה עם המפעל ועם עובדיו. ההתייחסות לקיימות נעימה יכולה להשתלב במסגרת מגורים במיתחם העבודה. סביבת חיים מסוג זה יכולה להתפתח כחלק אינטגרלי של הפארק התעשייתי, וכקרקע לצורת יישוב איכותית.
אכן, תנאי החיים המודרניים כמעט השכיחו את גורלן של אוכלוסיות שלמות שחיו בתת-תנאים אך לפני מאה שנים.שנות המהפכה התעשייתית במאה ה-19 אופיינו בתנאים בלתי תקניים לחייו של הפועל. מי שעבד סביב השעון כבר לא יכול היה להתפנות לחשיבה על תנאי מגוריו ולבטח לא על עיצוב הבית וסביבתו. עיון בספרות שתיארה את הנושא החברתי הזה ממחיש את ההווי התת-אנושי של אותם ימים יותר מאשר הרשימות ההיסטוריות. די אם נזכיר מספריו של אמיל זולה את "החייה שבאדם" או את ז'רמינאל" כדי להרגיש את סבלם של פועלי מסילת הברזל או מפעלי הכורים. השכונות הצפופות שהתהוו סביב המפעל ייצרו חיי סבל שהתפרשו על כל בני "השבט" של משפחות העובדים, לדורותיהם.
כיום נדמה שהמצב שונה, לפחות מבחינה סטטיסטית.
ואנו שומעים פה ושם על הקמת מפעלים שסביבתם מטופחת למגורי העובדים ולרווחתם.עדיין המצב עלול לעורר חלחלה, אם הדבר נעשה ללא התייחסות מלאה לזיהום התעשייתי ולנזקיו. יותר ויותר מתפתח הצורך לאגד גורמים אחדים לנושא הירוק תוך שיתוף פעולה ביניהם. מי שמבודד את הבעייה לתחום המפעל ולצרכיו הכלכליים מחמיץ את התובנה הגלובאלית של ההשלכות הרב-ממדיות שיש לכל שלב תעשייתי על הסביבה החברתית והאקולוגית כאחד.
איך ניתן לעצב אדריכלות שתענה על הצורך בסביבה תעשייתית המסתעפת לסביבת מגורים,
על כל המתבקש מהתובנה האקולוגית של זמננו ?
- עיצוב המרחב יושתת על רשת תחבורה פנימית המקלה על המעברים ממקום המגורים אל מרכז המפעל וכן אל המרכזים הקמעונאיים. המעברים הרחבים יעוצבו מתוך תפישה של המרחב הקהילתי כחצר מורחבת ומטופחת, שבה העובד ירגיש כבן - בית, היוצא לעבודה וחוזר ממנה בצורה נגישה ונטולת מתח. תחנות למיחזור הפסולת יוצבו בצורה נגישה ובולטת.- עיצוב מבני המגורים יתבסס על מראה אחיד בקווים הכללים, עם וריאציות לעיצוב חללים המותאמים לטעם האישי של הדיירים.- עיצוב מבני המפעל יתבסס על ראייתם כמרכזים פעלתניים הנותנים הרגשת פתיחות, באמצעות חללים שקופים שיבטאו את הניראות של כל שלבי העשייה לעיני קהילת העובדים. - עיצוב המפעל באמצעות אדריכלות דמוית כוורת יוצרת תחושת שיתוף, השתייכות והמרצה, בניגוד להפרדה המלאכותית והמנוכרת שמשרה התפישה הנצלנית.
לאוהבי עיצוב פנים , אדריכלות , לימודי עיצוב, אמנות ועוד - חומרים מענינים באתר הבית של קווים - http://www.cavim.co.il/
