יום חמישי, 26 בפברואר 2009

מבט על יצירה ...


לימודי עיצוב פנים

לימודי עיצוב פנים - עם הפנים לעתיד !
לימודי עיצוב פנים זהו צעד נבון לעבר רכישת מקצוע מבוקש ויוקרתי שיש לו השקה עם עולם האדריכלות. עולם האדריכלות בדומה לעולם עיצוב פנים - נוגע בעיצוב החלל שבו אנחנו חיים.לימודי עיצוב פנים מהווים כרטיס כניסה לעולם שכולו אסתטיקה, שימושיות ואומנות, שבמהלכו רוכשים הסטודנטים כלים עיוניים ופרקטיים שיסייעו בידיהם לעצב חללים עבור לקוחות מגוונים בעלי צרכים שונים.
הסיבה שבעטיה מקצוע עיצוב פנים הפך פופולארי כל כך בשנים האחרונות טמונה, ככל הנראה, בעליה ברמת החיים של אנשים במדינתנו הקטנטונת. עליה זו באיכות החיים מאפשרת לנו, להתפנות ולהקצות מחשבה ומשאבים לשדרוג ושיפור סביבת החיים שלנו, באשר היא.

לימודי עיצוב פנים - מעצבים את העתיד
חשוב להבין כי סטודנטים הלומדים במסלול לימודי עיצוב פנים אינם לומדים רק אומנות. כמו רוב תחומי העיצוב, הפן השימושי והפונקציונאלי מקבל משנה חשיבות מאחר ומדובר בעיצוב חללים בהם אנשים שוהים זמן רב: גרים בחלל המעוצב או עובדים בחלל המעוצב.

במהלך לימודי עיצוב פנים נחשפים הסטודנטים למגוון רחב של נושאים, ביניהם: תכנון ושרטוט, תוכנות מחשב מתקדמות, מושגים בעיצוב ואמנות, חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית, קורסים עיוניים, קומפוזיציה, תאורה, צבעים, ארגונומיה, שפה חזותית, תורת המבנה, מתודות עבודה, ניהול פרויקטים, שיווק ומיתוג, שימושים של חללים שונים, תורת החומרים, תלת מימד, קשרי לקוחות, ציור ורישום, מערכות בניין כגון אינסטלציה, חשמל, מיזוג אוויר וכו', עיצוב מוצר ורהיטים, עקרונות בניהול, תקנים ובניה, עיצוב נוף, פרזנטציה, פתרון בעיות, עיצוב חללים מסחריים, על הקשר שבין פנים החלל לבין חיצוניותו, מושגי יסוד באדריכלות וסדנאות מעשיות המפגישות את הסטודנטים עם עולם הפרקטיקה. בנוסף, לימוד עיצוב פנים מפגיש את הסטודנטים עם מעצבי פנים מוכרים דרך הרצאות אורחים ואנשי מקצוע מעולם עיצוב הפנים.

מעצבים את המרחב - כאן ועכשיו
עיצוב פנים לא נעשה בחלל ריק. הוא משקף שינויים גלובליים בהיבטים פוליטיים, כלכליים, פילוסופיים, פסיכולוגיים ותפיסתיים. אך עולם העיצוב לא רק משקף הוא גם משפיע ומעצב בעצמו את התפיסה שלנו.
לימודי עיצוב פנים חושפים את הסטודנטים עם תיאוריות חדשות, עיתים תיאוריות ישנות שקמות לתחייה, המאפיינות את התקופה שבה אנחנו חיים - תיאוריות המבטאות את הכאן ועכשיו ! כך למשל בעידן ההוליסטי שבו אנו חיים, קיימת חשיבות גדולה להבנת עקרונות הפאנג שוואי, למשל. שינויים נוספים שמאפיינים את העולם שבו אנחנו חיים, המשפיעים על כל היבט בחיינו, וכמובן גם על עולם עיצוב הפנים הוא המעבר לשימוש בחומרים אקולוגיים, שהביא לשינוי פילוסופי כולל בתפיסת עיצוב הפנים של היום.

אם כן, נראה כי לימודי עיצוב פנים הם צעד חכם ובטוח לעבר קריירה יוקרתית ונדרשת. לאחר סיום הלימודים, ניצבות בפני המסיימים עולם אפשרויות גדול ורחב, הן כשכירים בעולם הציבורי, הן כשכירים בעולם הפרטי והן כעצמאיים לגמרי.
פרטים נוספים על לימודי עיצוב פנים בארץ ובחו"ל
ניתן למצוא באתר קווים - המכון לעיצוב ואדריכלות

http://www.cavim.co.il

עיצוב אקולוגי , איכות סביבה


עיצוב - פרחי בית

עם התפשטות 'החשיבה הירוקה' והגברת המודעות האקולוגית רבים התחומים בחיינו הזוכים ל'בדק בית' המשוחרר ממנהגים מיושנים. מגמת המיחזור יכולה לחול על פיתוח תפישה חדשה גם כלפי גידול צמחים בעציצים.
חשיבה על עיצוב פנים , אדריכלות , ועיצוב הבית.


המנהג שהיה טוב לאופנות רומנטיות כביטוי לאהבת הטבע, בדומה לקטיף פרחים במהלך טיול, מאבד למעשה מקיסמו. בהוויה העירונית המודעת לחוסר העמידות של הטבע מול פגעי הקידמה, נקל להודות שאין בכוחן של כמה 'דגימות' בעציצים להקרין אותה עוצמה אביבית שסימלה אנרגית הטבע בעבר. העיצוב האמנותי יכול להמחיש לעינינו את יפי הפרחים, בלי שנעתיק את הצמח עצמו מבית גידולו.


צו השעה באיבזור הפרחוני של חלל המגורים העירוני הוא להתנתק מהשימוש בעציצים ולעבור לצמחייה מלאכותית. האם אין הגינון הפנימי ממילא כליאת הצמח בתנאים מגבילים של אור, אויר ומרחב ?לזאת נוסיף כמובן את ההשקייה הכרוכה בביזבוז מים במקרה הטוב ובעזרים מלאכותיים
(זליפות, דישון, ריסוס וכן הלאה) המרחיקים את הווית הצמיחה מעולמה הטבעי.


כשם שהתרגלנו ,
לאחר חינוך והסברה תואמים, שלא לקטוף פרחים כל אימת שאנו עורכים טיול בטבע, כך ניתן להשריש בניראות האסתטית את השימוש בפרחי משי, בגזירי אורגאמי, בסידור פרחים אמנותי מחומרים ממוחזרים. משחק הצבעים, התאורה או שקיפות קני זכוכית במקום גבעולי הצמח הטבעי יכול לענג לא פחות מעיטור החדר בעציצים או באגרטלים כאופנה מיושנת שאבד עליה הכלח, תרתי משמע.


הצעד הנכון בעידן התודעה האקולוגית הוא לשנות את הרגלינו בנושא צמחי הבית.
יש לדבר סיבות אחדות, כל אחת מקובלת כיום על דעת הקהל: הצורך בחיסכון במים, הצורך בהיערכות מחודשת בנושאים אקולוגיים ולבסוף - הכרת הנזק שבהחזקת צמחים בתוך חלל המגורים בשעות הלילה
(בניגוד לשעות האור שבהם פליטת החמצן של הצמח גדולה פי ארבע מאשר בלילה).המשורר הצרפתי שארל בודליר, שבישר את המודרניזם, היה שוחר מובהק של "גני העדן המלאכותיים" כניסוח הכותרת לאחד מספריו.


באיפור, בבושם, באבני החן ובצבעים הבולטים כדוגמת הענבר ראה את הריכוז והתמצית של תחושותינו בבחינת כוחות המשפיעים על הנפש ומרוממים אותה מעל ומעבר להשראה שאנו סופגים מן הטבע הרגיל.בידי המעצב ניתן אפוא לטפח את המציאות העירונית מתוך גישה אוהדת ומושקעת במקום להעמידה כניגוד דיכוטומי לירוק הטבעי.


לאתר החדש של מכון קווים -
http://www.cavim.co.il/

יום ראשון, 22 בפברואר 2009

עיצוב - יחסי גודל מתוחכמים


עיצוב - יחסי גודל מתוחכמים
בין הגורמים המשתתפים בעיצוב נימנים בדרך כלל הנתונים הפיזיים :
סוג החומר,
הצבע,
הגודל,
הצורה
וכן האורך....
מתברר כי גם נתונים מופשטים, כמושגים מספריים "טהורים", נוטלים חלק בעיצוב חלל המגורים,
החל בקירות, התקרה, הפינות, המפלסים, וכלה בריהוט. הכוונה למדידות גיאומטריות ומתמטיות של הגופים, לשם קביעת היחסים ביניהם. אכן,הפרספקטיבה הנוצרת ביחסי הגודל והמרחק, תופסת מקום נכבד בשיקול האסתטי. יחסים מדתיים בין גופים בסביבה המעוצבת הם מייצרי האווירה הראשוניים, המשפיעים את רושמם על הדייר הקבוע ועל חוג באי ביתו.איך מתכננים זאת לימודי אדריכלות ?
ידוע כי מיכלאנג'לו פיסל את דמות דוד באופן שהראש המתנשא (לגובה וממרחק) ייראה פרופורציונאלי לגוף , הקרוב יותר לעין הצופה. מכאן שבאופן ריאלי הראש גדול הרבה יותר מאשר במידות היחסיות של פסל "טבעי".

כך גם בתקופה המודרנית :
ראשוני האדריכלים שתכננו את גורדי השחקים בניו-יורק השקיעו מחשבהרבה בתכנון המראה המופק מהיחס הנאות בין הגובה העצום לבין אלמנטים קישוטיים שישולבו במבנה, כדי שירככו את "הלם החדש", באדריכלות מחושבת .
יתרה מכך, עמוד או בניין המתנשא לגובה יוצר רושם של רפיפות באמצעו. ניתן "לתקן" טעות אופטיות זאת באמצעי איזון, כמו על ידי עיבוי החלק האמצעי או בעזרת צביעה המשרה רושם של נפח, או לחילופין בחישוב מתמטי בדוק, המגביל מראש את יחסי הגובה וההיקף הרוחבי לממדים ריאליסטיים תואמי-נראות.
בתכנון מרחב המגורים הפרטי, יש ערך רב למיקום של הרכיבים החומריים ביחסים מאוזנים ביניהם.
מנקודת מבט זו אין הבדל רב בין חדר מגורים מרווח בבית עשירים לבין דירה צנועה שלגביה יכולת ההשקעה בעיצוב מוגבלת יותר. האיזון בין הרכיבים והיחסים ההרמוניים ביניהם ערכם האסתטי אינו נופל בחשיבותו מגודל חלל המגורים או עיצובו היוקרתי (במישור הפיזי).
האומנם יחסי כוחות נכונים בין העצמים הסובבים אותנו משרים מטבעם נעימות ושקט פנימי ?האם כך נראה עיצוב פנים ?

אמנים מן השורה הראשונה ניסו להקביל בין סדר הבריאה האלוהית לבין יצירת סדר אמנותי בידי אדם.היחס המתמטי 1/7

(או1/6) הצית את דמיונם של אמנים ואדריכלים ואף יושם במבני מופת לאורך הדורות
(ראה לינק "חיתוך הזהב" וכן "מלבן הזהב" ).


בין אם יש ממש במיתוס שנוצר סביב יחס הזהב, בין אם לאו, ברור שחיקוי סדרי הטבע המשוכללים
(סידור זרעוני החמנייה, הארגון הגיאומטרי של הגביש), חושף את הכמיהה לאיזון בין העצמים שבקרבתנו, כהשתקפות האיזון הנפשי. לכן לא די ברכישת הריהוט החביב עלינו או בעיצוב מפלסי הדירה לנוחיותנו הפיזית. עצם החיפוש אחר יחסי התאמה חזותיים בין הצורות והגדלים המרהטים את חלל המגורים מעיד על התייחסות רצינית לסביבת החיים האינטימית, כמקום איכותי לנפש.


תכנון החדר יקבל ערך מוסף בדגש על יחסי הגודל המתאימים לאישיות הדייר, בין אם בחר במבנים קלאסיים ובין אם בצורות מתוחכמות ומודרניות (כדוגמת הקווים המופשטים בעבודותיו של מאלביץ').


לאתר החדש של מכון קווים : http://www.cavim.co.il/

יום שישי, 13 בפברואר 2009

עיצוב פנים וצבעים



צובעים - כבר בשלב התכנון, או אחריו ?
ואם בשלב התכנון - האם הצביעה תחשב רק כגורם משלים למבנה הפנימי, כלומר בשלבי הגימור, או שהיא נוטלת חלק בשיקולים מראש, כולל השפעות הגומלין בין הבחירה בצבע לבין צורתן של מחיצות הפנים ושל יחידות הריהוט ?


עבור קנדינסקי, מבין רבי-האמנים המודרניים בציור ובעיצוב, הצבע הוא מעל לכל. אסכולת "הפרש הכחול" האקספרסיוניסטית (שעליה הוא נימנה בראשיתו) שמה לה למטרה להשפיע על התפיסה החזותית ולשנות את פני המרחב הסביבתי, דרך הססגוניות של יצירותיה.
"יותר מכל אהבתי את הצבעים" - הצהרתו הידועה של קנדינסקי אמנם מתייחסת לדרכו האישית בציור, אך אין שום מניעה לאמץ את נקודת מבטו בתחום עיצוב הפנים, מה גם שהוא מדבר מתוך עמדה של מוביל ומשפיע בתפישת הנוף הפנימי והחיצוני.
נשתמש אם כך באמן רק כהמחשת כיוון העיצוב הרצוי לנו, ולא כדגם בלעדי לחיקוי או כעניין בפני עצמו. ומדובר על הכיוון החווייתי.
בהנחה כי לצבע חיים משל עצמו, עיצוב הפנים יעמיד את הצביעה בראש סדר העדיפויות, למרות שאינו הראשון בסדר הפעולות. השימוש בצבע הנבחר יהיה גורם שמכתיב את ההתייחסות לצורות העצמים בחדרי הבית.
אם לדוגמא חלל העיצוב פנים מאפשר פינות מעוגלות, הן יקרינו מצבען על החלל שביניהן ככדורי כוכבי הלכת זה על זה. אור וצל, משחקי צבעי יסוד (כגון אדום, לבן, צהוב) יתממשו בצורות, בשולחנות ובמכלול משטחי חלל המגורים. ודאי שאחידות המינעד הצבעוני, כגון חדר שנה במגוון צבעי כחול, תשפיע באופן ישיר על הרגשת הרוגע, בעוד שקונטראסט בין צבעים עזים או חמים יהלום דייר שוחר פעילות וריגושים. האתגר היצירתי מוכפל אם מופעל 'דיאלוג' במוטיבים צבעוניים בין הריהוט הרך (כורסאות, וילונות) לבין הגורמים המוצקים (מיטה, קירות, שידה). התאמה מסוג זה מצאנו בציורי חדרים של מאטיס, ז'ורז' בראק, ואמן הפופ וסלמן.
אסכולות אמנות ניסו מדי פעם להתפרץ בהצהרות על אמונה מוחלטת בסולם 'אוביקטיבי' של סמלי הצבעים שהם שווי ערך לרגשות. ייתכן שיש מאחורי הדברים אמת מסויימת (אדום כצבע חם, מואר; כחול כמשרה קרירות, אופל וכדומה),אולם בתחום עיצוב הפנים ראוי אולי יותר להתבסס על ההרגשות האישיות של הדייר, סובייקטיביות ככל שייראו. זאת כיוון שהצבעים הנבחרים יבטאו ריגושים העונים לרשת הההתניות האישיות,

יותר מאשר לתכתיבים מוחלטים כביכול.
על כן משחקי ניגודים יהיו הולמים יותר לכל שיקולי העיצוב,
בעת שאנו קובעים את האוירה הרצויה. קיר בצהוב יכול למשל להתאזן עם ריבועים כחולים המשובצים בתקרה או בקיר שממולו, וכן אפשר ליצור משחק קולאז'ים בצבעים דומים על משטח השולחן או הרצפה.

דוגמה טובה מספק תיאו ון דוסברך (מבין ציירי הבאו-האוס) במשחק צבעי היסוד של הקולאז' על נייר המשקף "אולם אוניברסיטה". ביצירה מתקיים מעין דיאלוג בין צורות הנדסיות לבין שיבוצי הצבעים, כמו גם בין המשבצות המסורגות לבין ריבועי צבע נקיים וחסרי מסגרת. עוד קומת ניגודים מבליטה את יחסי הגומלין בין צפיפות המשבצות שעל התקרה (בצבעי כחול, לבן ואדום) לבין המשטחים הרחבים של צבעי הקירות (עם משבצות בצהוב ואדום).

החלל בעל הקוים הנקיים 'מרגיש' בו זמנית את החופש להתרחב או להתרכז, ללא מטען כפייתי אלא לפי הרגשתו של מי שנמצא באולם (ראה - רוברט יוז, "הלם החדש", הוצ' עם עובד ת"א, עמוד 187).
דווקא בשל עוצמתם של הצבעים, ראוי לעדנם בהשקעה יצירתית זהירה, לבל יתגברו על תחושת הקיום החופשית של הדייר. גמישות הצבע כגורם שיכול להתחלף בקלות, מוסיפה לו ייתרון מודולארי ממדרגה ראשונה להתחדשות תקופתית של חלל המגורים. הצבע מתאים, אם כך, לקצב החיים הדינאמי, יותר ממרכיבי העיצוב האחרים, שהם בבחינת 'נכסי צאן ברזל' הקבועים במרחב הבית.
הצבע נע בקלות בין מהותו המופשטת (הרוחנית, כפי שהוגדר לעתים) לבין מהותו הגשמית והמשישה.אותו מאטיס שמצייר את 'הסטודיו האדום' כחלל חושני ועמוק, עובר בקלות לציור חדר עם דלת זכוכית כחולה, ממוסגרת באריחים תכלכלים, כביטוי לשאיפתו אל "הפשוט ביותר, כמו הים והשמים".

לאתר החדש של מכון קווים - http://www.cavim.co.il/

יום ראשון, 8 בפברואר 2009

עיצוב פנים - פני החדר כפני האדם


עיצוב פנים - פני החדר כפני האדם

מהי התפישה של בית דמוי-אדם ?

האם ניתן לומר שבני האדם מעצבים להם בתים "בצלמם ובדמותם" ? - יש למגמה זו כמה סימוכין, מאז העיצוב הקדום ועד לתפישות החדישות. האסכולה שטיפחה את הקו האנושי בעיצוב הפנים מיוצגת בעיקר על ידי פרדריק קיסלר
kiesler שתכנן את הבית האינסופי
(the endless house).


עקרונות העיצוב במושגים של השתקפות האדם נוסחו כנסים ובהצהרות קבוצתיות של רבי האמנים בימינו.


ניתן לאסוף כמה דוגמאות שימחישו את הנטייה להשליט את הדימוי העצמי על הסביבה החיצונית :
* אפשר להבחין, במיוחד בציורי ילדים, בנטייה להשוות בין האדם לבין בית מגוריו. החלונות כעיניים, קו הדלת במקום האף, התקרה ככובע וכן הלאה.
* לפי המקורות - הפנים החיצוניות הן השתקפות של הפנים (האות פ' בשווא). כלומר, פניו של אדם מעידים על תוכו, כנירמז באותה מלה, בהבדל ניקוד קטן (פנים במשמעות הפרצוף הגלוי, מול ההווייה הפנימית, הסמוייה). באותה מידה פני השטח הם המשך ותוצאה של הצד הפנימי.
* הבנייה היוונית היתה מחוייבת לפרופורציות אנושיות ,

למשל היחס בין כף הרגל לבין קומת האדם השתקף ביחס בין העמוד התומך לבין גובהו.
* הנועז באמני העיצוב החדיש, פרדריק ויליאם קיסלר
(שבדגם של "הבית האינסופי", גילם בפועל את ההקבלה בין הבית לבין דייריו) פרסם גילוי דעת המרחיק לכת עד לחיפוש החיכוך עם קירות הבית, הסרת המחיצות בין התקרה לרצפה באמצעות עיצוב קעור (כמדגם של רחם) - כל זאת עדיין תוך שמירה על רעיון הבית כמקום מחסה לאדם.


הבית האינסופי, שלא נבנה מעולם, עורר מחלוקות רבות, ועם זאת הניסוח התיאורטי של הרעיון מעניין מהבחינה של הנסיון לשקף במבנה המגורים את עולמו הפנימי של הדייר: בהשפעת הרעיונות המקובלים של תורתו של פרויד, החלל הפנימי הבנוי כיחידה חשופה, כמעין חלל ענק של מערה, משקף את הסרת המחיצות בין המודע וה"לא-מודע".


קיסלר מוכר בישראל בזכות היכל הספר, שאותו תכנן כמבנה חוויתי דמוי מערה, כדי להמחיש את האתר שבו נתגלו המגילות הגנוזות (מערות קומראן). המבקרים נעים במעברים מאגף לאגף כבתוך מחילות, וקולטים את האוירה הארכיאולוגית המחברת אותם עם החלל העתיק, המוגן בכיפת המבנה הלבנה.
נסיונות נוספים להמחיש את ההמשכיות בין "השטח הפנימי" של האדם לבין סביבתו המיידית
(כלומר חלל המגורים) נעזרו במבנה ההנדסי המיוחד של רצועת מביוס.
העיצוב בכיוון הזה דורש שילוב מוקפד של יסודות הנדסיים מורכבים עם חשיבה יצירתית טובה, לבל יווצר מבוך המתנגש עם הקיימות הנעימה שבכוונה המקורית. הצורה הייחודית, המחברת שני קצוות הפוכים של טבעת, ללא יכולת הבדלה בין צידו החיצוני של המבנה ההנדסי לבין צידו הפנימי, מהווה אתגר אידיאלי למעצבים שעניינם בגילום הזיקה בין חלל הפנים והחוץ.


האתר החדש של מכון קווים -
http://www.cavim.co.il/